לונה פארק
שמתי לב די באיחור... אבל עברה לה שנה! שנה לחירות! לשחרור מהעבדות הצבאית!
אני זוכר איך תפסתי רגליים קרות רגעים לפני השחרור... לא בטוח אם זה היה בגלל אותה נבואה או כי הבנתי שאני לא יודע מה לעשות עם עצמי כשאני משתחרר. מניח שזה היו שניהם. מה שכן, חוץ מהתקרית עם הבית משפט אכן מימשתי תוכניות...
שנה עברה... מה בעצם קרה לי? מבחינת אהבה כלום! אבל...
- חברים רבים הלכו...
- אחדים חדשים באו
- מקצוע חדש
- לימודים
- ניסיון בבתי משפט (לטוב ולרע)
- טיול לחו"ל (ארה"ב)
- עבודה במקצוע
ללא ספק דברים קרו... באמת חסר עדיין אהבה..
אני זוכר את היום ההוא... נסעתי מהבקו"מ כולי אבוד איכשהו לא יודע מה הכיוון שלי...
החלטתי להמשיך עם האוטובוס לתחנה הסופית ולתת הליכה לעשות לי רב קו. משם נתתי עוד הליכה לכיוון הטיילת... התישבתי מתצפת לים ופשוט לא יודע מה הלאה... ככה הייתי די הרבה זמן...
ועכשיו מה?
הלימודים מתקרבים לסיומם... אני בשבוע שבועיים הקרובים מתכנן להתחיל סוג של מרטון לבצע את המבחנים שלי כדי לקבל את ההסמכה. ברגע שסיימתי את המבחן האחרון אני מתכונן לתאוריה גם.
ואז באוקטובר מתחיל קורס התמחות שבסופו יהיה לי גם הסמכת CCNA (נטוורקינג של סיסקו בקיצור).
בנתיים בתקווה שאת הקורס כבר אתחיל עם עבודה חדשה ויותר מתקדמת, הגיע הזמן לדעתי. מהרגע שיש לי הסמכת MCITP ביד אני לא רואה טעם להמשיך להיות הלפ דסק.
בכל אופן בעבודה נהיה די נורא... הכניסו לנו מערכת חדשה וובית שהיא ממש נוראית... לא נוחה איטית באגים ואיש לא באמת יודע איך להשתמש בה. וכל זה רק שלב אחד קדימה למטרה הסופית בה כשמישהו בחברה הזו יתקשר להלפ דסק יענה לו איזה הודי באנגלית עם מבטא. ככה שכן, זה הזמן להתחיל לחפש את ההמשך.
האמת אני מנסה לחשוב הכי אוביקטיבי על אנשים אחרים שהשתחררו ולראות איפה הם היום... דווקא לעומת רבים אני חושב שהמצב שלי די טוב... לא שאני ממש בקשר עם הרבה אנשים...
טוב רק דבר אחד נוסף לספר כרגע...
חמישי הזה כל כך חיכיתי שהסוף שבוע כבר יתחיל... הייתי נורא עייף...
וקצת לפני שנגמר היום אימא שלי שלחה לי הודעה שהיא לוקחת את הבן של אנדריי והם נוסעים ללונה פארק ושאם אני רוצה שאצטרף...
עכשיו כשאני מסתכל על זה מהצד זה נראה כמו תרגיל בחשבון...
אימא שלי יוצאת בשעה X כשהיא יודעת את מסלול הנסיעה והכל...
אני יוצא כשעה מאוחר יותר מהעבודה כשאין לי שמץ איך להגיע לשם בכלל ועוד לא לגמרי החלטתי אם בא לי...
לא יודע ממש כמה זמן עבר... בטוח שקצת... אבל כאן שום משוואת חשבון לא תהיה הגיונית!!
אני מוצא את עצמי ממתין לאימא והילד בתחנת הרכבת של האוניברסיטה אחרי שלקח לי כמה זמן להבין שהם מגיעים לשם ולא ישירות ללונה פארק...
היה די כזה נחמד ומשעמם... כאילו המקום משעמם יחסית ואני עוד עם ילד בן 3 שמילא לא מעלים אותו לרוב המתקנים והמתקן היחידי שבאמת הוא רצה והתלהב זה מטוסים שעולים לגובה שלי בערך ומסתובבים כמו קרוסלה... נו הילד חולה מטוסים/מסוקים...
מה שכן עליתי איתו במכוניות המתנגשות וקלטתי שאני ממש נוהג לא רע... עברתי בין כל הצוציקים מבלי להתנגש כמעט... כלומר חמקתי מהרוב חחח
ואז בשישי הכל היה כרגיל... את האמת נמאס לי סתם ככה לשבת איתם בטיילת ואז סושי... צריך שינוי צריך חברים של ממש או יותר טוב חברה...
בסוף כמובן הגענו לסושיה רק שהפעם לשם שינוי המקום היה די ריק ובאנו ממש כל החבורה!! בואו ננסה לספור...
וואו! 10 אנשים היינו שם! אה רגע... 11!! חחח ענק! חיברנו שולחנות וכאלה והיה נחמד כמובן כרגיל... חולה על המקום הזה... אבל הייתי רוצה לשם שינוי לשבת בשקט בנחת עם מישהי שם...
נ.ב.
התמונה בפוסט של האחת תוקנה. רק שעכשיו במקום שתהיה שם תמונה אחת יש אלבום שלם מתאים של כמה דמויות!
פינת הצחוק:
סוף.
ואללה מתי התאריך שחרור שלך?
השבמחקצריך לחגוג בהזדמנות...
כן התקדמת לא רע... גם הבת זוג תגיע אל דאגה... או שסוף סוף תפסיק להתעלם מהפקאצה הזו שולה עליך....
זה היה ה7.7
השבמחקאיזו פאקצה??