לא חשבתי שהבדידות הזו יכולה להתגבר עוד יותר...
מסתבר שהעובדה שחם וכולן בחוץ חצי לבושות מגבירה את התחושה הנוראית הזו פי מיליון...
בעבודה היו לי בעיות היום במחשב... קצת הזוי אבל מקווה מחר יסתדר...
חזרתי הביתה והדבר היחיד שרציתי זה להסתובב קצת בטיילת...
אחרי שהוצאתי את הכלבה שכנעתי איכשהו את הבולגרי לצאת ולפני שזה קרה גיליתי ממנו שבירות זה לא כשר לפסח!
בכל אופן יצאנו ומסתבר שלא מאט קיוסקים לא שמעו על המילה כשר, לי זה לא מפריע לא ככה ולא ככה אבל הבולגרי נהנה לו מהבירה שלו... אני כרגיל בקבוק הזכוכית של הקולה...
משם רצינו לשבת באיזה ספסל נחמד ספציפי אך הוא היה תפוס אז הלכנו לאיזה מקום ישן שלא מאט פעמים ישבנו בו... ליד המקום הזה יש פארק די מוזנח מעפן שתמיד יש שם שיכורים כבדים כאלה חצי מתים הומלסים מעפנים... ודווקא ראינו שם איזה חבר שפעם היה שכן שלנו עם עוד איזה חבר שלו אז הלכנו לשבת איתם קצת... המצב רוח שלי היה די בסדר אבל מתנדנד... ישבנו דיברנו בכיף צחוקים וכאלה אבל מבט אחד לצד שקלט זוג אוהבים... די הפיל אותי חזרה למציאות הדפוקה שלי...
ובעניין אחר...
עוד 20 יום יש לי יום הולדת...
אימא שלי די מזמן הכריזה שהיא רוצה לקנות לי שעון ליד... הקטע שאני אוהב רק דיגיטליים וזה או משהו פשוט בדיוק זה שיש לי עכשיו על היד... או משהו שבאמת טוב שמסתבר שבארץ עולה לא פחות מ900 שח! ולשלם סכום כזה על שעון זה טמטום!
אז עכשיו היא כרגיל תקנה לי איזה בגדים מעפנים וביום הולדת הזה גם כן יתחשק לי רק לבכות!
הדבר היחידי שכרגע אני רוצה זה חברים, מברה ותקשורת טובה כלשהי...
פשוט אין לי את זה וזה לא משהו שאפשר באמת לבקש מההורים ליום הולדת או מסנטה קלאוס או ממשהו כזה...
אני בכלל כבר לא מדבר על העובדה שאין לי עם מי ואיפה לחגוג...
אז גם יום ההולדת ה 24 שלי יהיה דפוק לבד ומבודד... כל שנה אותם חלומות שמעולם לא מתגשמים!
השנה נראה לי גם עוגה לא תהיה...
ובנימה אופטימית שכזו...
פינת הצחוק:
פינת הצחוק:
אכן יש סניף בכל חור |
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה