איזה שבוע...
עדיין כואב על סבא...
בשבת הגענו לסבתא לספר לה...
היא הבינה וכנראה כבר איכשהו הרגישה את זה...
היא לקחה את זה בסדר בלי דמעות בלי כלום...
אבל כשאימא אמרה שאין מצב שהיא תבוא להלוויה אז היא כן בכתה קצת...
כמובן שהיא עמדה על שלה והייתה בהלוויה...
התקשרתי במוצאי שבת למנהל בעבודה, הוא בלי שום בעיה הסכים שאקח כמה ימים שאני צריך ודיבר מאוד יפה (למרות שעדיין הרוב אצלנו טוענים שהוא די קר ושומר דיסטנס)
יום ראשון על הבוקר נסעתי לדחות לסבתא שלי מיון לבית חולים... יש לה בדיקה נוראית שהיא כבר עברה.
לאחר מכן חזרתי הביתה ואז נסעתי עם אימא לבית החולים כדי לסדר את עניין ההלוויה ואז התחלתי להזכר איזה עולם אני נמצא...
אתה רוצה לחיות? רוצה דירה? או משהו? תשלם!
רוצה למות? תשלם!!
כן, אני בטוח שאלוהים מרוויח אחוזים מכל זה...
עיזבו... הלוויה זה עסק יקר... במיוחד אם רוצים באדמה ולא בתוך קיר...
חחחחחחח נראה לי אני לא אמות מעולם! כי פשוט לא יהיה כסף בשביל זה! חחח ענק!!! וגם לא יהיה מקום!
אימא ניסתה להשיג איזה קרוב משפחה שסבא מאוד אהב למרות שהוא תמיד ביקש ממנו כסף... כשסבא הגיע לבית האבות ולא יכל כבר לתת לא כסף הוא נעלם...
אבל סבא אהב אותו אז בשבילו ניסינו להשיג אותו... הוא לא ענה בשום דרך ואימא רק כעסה איזה רע הוא...
לבסוף סבתא התקשרה לקרובים של אותו אחד והסתבר שלפני כמה חודשים הוא היה כנראה בדרך הביתה מהעבודה... ובמעבר חציה דרסו אותו... שבוע הוא היה בבית חולים ואז נפטר... וגם המשפחה שלו הבנתי יש שם סיפורים מספיק קשים... בת חולה נפש שאימא לא מדברת איתה ועוד...
ההלוויה הייתה יום שני...
אני ואימא נסענו באוטובוס ובדרך עלינו לאוטובוס עם עוד איזה קרובי משפחה שאימא לא ראתה יותר מ 10 שנים מאזור חיפה... זוג אנשים מבוגרים ונחמדים...
סבתא שלי נסעה עם דוד שלה (אם אני לא טועה זה מה שהוא בשבילה) באוטו של בנו (דוד שלי) עם אבא שלי שעזר להם עם הכיסא גלגלים והכל... הגיעה גם עוד מישהי שהיא אישתו של קרוב רחוק משפחה שאין לי מושג מה הקשר שלו למשפחה אבל הוא רוב הזמן ברוסיה ולא נמצא בארץ...
הגיעו גם כל העבודה של אימא... כולם כמעט!
הייתי על סף דמעות רוב הזמן אבל בסדר...
אבל אז הביאו אותו עטוף בבד הזה...
גם אני וגם סבתא נשברנו באותו רגע...
ואז לקחו אותו הדתיים שם ואנחנו אחריהם למקום הקבורה... הייתי גמור לגמרי שם וגם סבתא שלי... אחרי שהכל נגמר קצת נרגעתי וכמובן שהדתיים קיבלו עוד קצת כסף על התפילה וכל זה...
ואז ביקשתי מאימא שתסביר איפה קבורה סבתא רבה כי היא אמרה שזה מאוד קרוב...
לאימא אסור ללכת לשם לפי הדת לא הבנתי את זה אך זה מה שאמרו לה...
אבל הסתבר שרק כביש מפריד בין סבא לסבתא רבה... הלכתי אליה קצת דיברתי... לא יודע לעצמי או מה אך אמרתי שכולם שם... והסתבר ששחכתי את הקרובים מחיפה והדוד שלי ואבא שלו... כשהלכתי משם בדיוק אותם פגשתי והם ביקשו שאראה להם איפה היא כדי גם לבקר אותה... אז חזרתי שוב איתם...
גם יום לפני זה בלימודים הלכתי בתקווה שזה קצת ירגיע אותי בכל זאת זה מה שאני אוהב ואווירה טובה...
אכן כך היה חוץ מזה שהיה איזה נושא שלמדנו שהמרצה השווה למוות של אנשים וזה ממש לא היה במקום...
שלישי הלכתי כבר לעבודה עם חוסר חשק ענק! אבל זה הלך לאט לאט בסדר... גם שם קצת תמיכה כמובן...
האמת חשבתי בהתחלה להמשיך בפוסט הזה גם לדברים הטובים יותר אך אני לא רואה שזה המקום בשבילם אז אני פשוט אסיים וישר אכתוב אחד נוסף...
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה