האמת הייתי יכול לעדכן בימים האחרונים בתדירות של לפחות פעם ביום! אבל זה רק לזעוק כמה חרא ונורא הכל! אולי אז פחות הייתי מפספס כמה דברים פצפונים נחמדים שקרו אבל הם באמת מועטים!
הכל אצלי ממש טוהו ווהו! אני מבין פתאום שאין לי חשק וכוח לכלום בחיים! אין לי מטרה אין לי שאיפות וזה לא שלגמרי אני לא רואה לעצמי עתיד אבל אני לא מקבל מאיש עידוד בכלל… וההורים? גרוע עוד יותר! רק מנג'סים כמו לא יודע מה! כבר כל כך נמאס מכל זה!
רשמתי ללא מאט אנשים בפייסבוק שאלה אם הם מכירים מישהי שמתאימה לי… הרוב לא ענו, חלק אמרו לקיים דבר כזה או לא מכירים. אחת ניסתה לעזור אבל היא מכירה רק כל מיני מוזרות ומרוקאיות שלא קשורות אלי לגמרי אבל תודה לה.
חברים לצאת או משהו שלא נדבר על לטוס איתם לחו"ל אין לי וגם אלה שיש או שלא יכולים לצאת בגלל כל מיני סיבות או שפשוט לא עונים.
לחו"ל ישבתי כבר ממש תכננתי די עם מחירים טיול שכולל את פריז ואת לונדון בצורה יפה…
הרי לאמריקה בעצם לא רציתי לטוס כי אני יודע שאז אימא שלי תנסה להצטרף וגם אם לא אז אני אתקע שם עם דודה שלי והיא גרה בניו יורק כשאני מת גם לטוס לקליפורניה לבקר גם את אנג'ל וזה לא ילך.
אז עכשיו דוד שלי מהולנד צץ לי! רוצה שאבא שלי יטוס אליו ואני גם ומשם הוא יקח אותנו לפריז וכאלה… גם ניסה להוציא לי מהמחשבה את רכבת היורוסטאר! זה לא שיש לי בעיה עם דוד שלי אבל זה מגוחך! כאילו מה אני תקוע עם המשפחת מוזרים האלה לעד ובכל העולם??? אני רוצה לטייל! אני מנסה לארגן משהו לבד כי אין עם מי אז לא בא לי בכלל לטוס לבד בטאכלס אבל אני מנסה כי אין אם מי…
נראה לי בסוף אני פשוט לא אטוס לשום מקום!
בין היתר נדפק לי העכבר של המחשב שהיה יחודי מאוד וכבר לא מיצרים כאלה… ונאלצתי לקנות עכבר חרא אלחוטי שנטען לפחות…
גם סוף סוף קניתי היום מכונת גילוח שעובדת כמו שצריך ולא מקרטעת כמו הקודמת…
בחיי המצב שלי נוראי ואני לא רואה כבר איך לצאת ממנו… עוד רגע השחרור ושום נס… הפוסט הראשון לעתיד באמת ילך לפח? החיים שלי ילכו לזבל איתו… אני בהחלט שוב עם מחשבות על התאבדות… לא שיש לי אומץ אבל זה שוב נכנס לראש… במילא הכל אבוד ואין יציאה מזה…
עוד 10 ימים!
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה