החתול

אני מודה. אני פוחד משינויים. לדעתי רבים פוחדים, גם משינויים טובים. כרגע הבעיה שלי היא בחורה. כלומר אין מישהי ספציפית אבל… הכל פשוט מוביל דרך הפוסט הראשון לעתיד וכל מיני דברים נוספים… פתאום דברים בבסיס מסתדרים ככה שמשאירים חשד שהאחת היא איזו מישהי מהמרפאה… כלומר יש כמה אפשרויות אבל אחת אפילו סבירה איכשהו. והעניין הוא… שאני ממש לא אוהב את הרעיון! אני לא מאמין באמת שזו היא אבל זה לא שאני כל כך לא מכיר את האנשים בבסיס. אבל מה אני מדבר? בטאכלס עוד יש זמן נראה לי… דברים עוד יכולים להשתנות בלי סוף במיוחד כשאני בטייסת כזו. מה שאני אישית בטוח… זו שהייתה קשורה לטייסת שלנו פעם והיא במרפאה, השמנה המשונה הזו היא לא האחת! אם זה מה שהגורל מציב לי… אז אצטרך להבין שבחיים האלה זה אני עם עצמי וזהו!

התחלתי יותר לחשוב מה לעשות אחרי צבא… קצת יותר רציני. כלומר טיול אחרי צבא, מאיפה יהיה לי הכסף? עבודה, איפה ממשית אני מסוגל לעבוד? לעזוב את הארץ, מה באמת הסיכויים להשיג אזרחות? המון תסבוכים כאלה בראש…
בכללי רוב הזמן אני מרגיש די בסדר. ממשיך כרגיל להתעסק עם הפלאפון וכאלה…
ניסיתי לפני כמה שעות להמשיך את סיפור הפנטזיה ואז חשבתי לי, למה אני כותב באנגלית כשאני יכול להכתיב למחשב באנגלית? אחרי כמה דקות החרא הזה לא רק עשה אינספור שגיאות אלא בסוף הוא קרס! חח ואז התחלתי להתעסק בתוכנה ויצא לי כל חשק הכתיבה. אולי עכשיו אנסה שוב.
היום בבוקר נסעתי לתל אביב לקחת את הכרטיסים להופעה! אני כל כך נהנה שהם אצלי! וגם השער שלנו הוא בין הקרובים לבמה! לצערי לחבר הזה מהטייסת אין כסף ל VIP וגם לי לא ממש יש, 750 שח בשביל חייל זה יותר מדי אפילו אם יש לו רמת פעילות או איך שקוראים לזה… אבל בסדר! לחילופין אני אשאיר לי קצת כסף לבזבז כבר שם…
האתר הרישמי בארץ מכין ללהקה קולאז’ של מעריצים ששולחים לאתר תמונה שלהם מחזיקים שלט מודפס עם התאריך ותודה באנגלית. אני את חלקי כבר הבטחתי שם חחח!

סוף החודש אני בים המלח עם אימא, סבתא והדודה מאמריקה. זה כבר מסודר גם בצבא. כן זה לא כזה כיף איתן אבל אני מעדיף שבוע חופש כזה מאשר שבוע בטייסת. הבעיה שכבר הספיקו לדחות את הטיול טייסת בדיוק לשבוע הזה! חח אבל אחרי הכל אני לא כזה אהנה בלילה אחד באילת שכלל לא מתכננים לנו כלום ובערב בטח יהיה ערב חופשי וכולם ילכו לפאבים וכאלה. אני סתם אתבאס מזה!

ועכשיו! סיפור החתול!

חח זה היה כזה חזק! אחד מהחדר בשמירות, אז איזה לילה אנחנו כבר ישנים והוא חזר וכהרגלו השאיר טיפה את הדלת פתוחה שיהיה לו טיפה אור. ואז כזה התאוררתי ואני עוד חצי ישן רואה אותה מסתובב בחדר. הוא קלט אותי והסתכל עלי עם חיוך מפגר מאוד! המשיך להסתובב בחדר והגיע לידי ואומר “הוא מתחת למיטה שלך” אני לא מבין על מה הוא מדבר מתרומם טיפה ורואה ממתחת למיטה יוצא חתול!!! קיצר אחרי ההלם המשונה והכל העפנו אותו. שמעתי אותו עושה עוד טיפה מיאו אבל נרדמתי כבר.
בבוקר הגיע כרגיל איש קבע להאיר אותנו (ככה זה בטייסת אצלנו) והגיע אחד הנחמדים. קיצר אני כזה אומר לו שמע אתה לא מבין מה חלמתי, או שזה קרה באמת… סיפרתי לו את הסיפור ואז הוא עונה “אה אז זה השומר שלכם הביא את החתול” אני שואל אותו מאיפה הוא יודע על החתול והוא עונה “תעלה לקומה השניה, הוא ישן במיטה עם Y!” חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח זה היה כזה הזוי!!! במהלך היום גילינו שהחתול ביקר גם בעוד חדרים.


לא בטוח לגבי הכנפיים….
עוד 314 ימים….

סוף.