נראה שברלין שוב שכח ממני. לפי הפייסבוק הוא היה אתמול וגם היום איפושהו…
החברים האלה נתנו לי את ההזדמנות לעבור לצד השותים… אני לא לקחתי את זה ולא יודע מה בכלל עלי לעשות וגם מה שלא אבחר כבר מאוחר מדי…
עדיין מנסה להבין מה כל כך קשה לכולם לקבל אותי כמו שאני… מה זה באמת כזה נורא כשאתם יוצאים לאיזה פאב שותים או משהו ברגיל ויש איתכם עוד חבר שדווקא לא רע ונחמד אבל הוא מזמין קולה או משהו? כאילו… בחייכם עברתם כבר את הקטע של “אנחנו ניראה לידו חנונים” וכאלה… זה גם לא שיש לכם במה להתבייש… לא מצליח להבין את זה…
זה אוכל אותי מבפנים ואני כבר לא תמיד שם לב… כל דבר קטן כבר לא רק שמפיל אותי אלא מפיל אותי חזק יותר! על כל שטות אני עלול להגיב בצורה נוראית וקיצונית ביותר וההודעה הקודמת מעידה על כך בדיוק.
באתרי הכרויות או שאני לא מוצא אף אחת שמוצאת חן בעיני או שהן לא עונות. לחילופין זה אתר שמתגלה להיות בתשלום. בבסיס עד עכשיו כל מי שמצאה חן בעיני ישר גיליתי או חבר או עישון או תכונות אחרות ובבסיס גם ככה נדיר למצוא מישהי שהיא לא כונפה או ערסית ממוצעת…
יש את התל אביביות האלה שמסתובבות באזור קינג ג’ורג’ וכל אלה… מתוקות כאלו חלקן הלא קטן דווקא לא בנות רעות לא מעשנות ואני מאמין שחלקן גם לא מעשנות… אבל זה אפילו לא נראה לי הגיוני שאני אלך שם ברחוב ואתחיל עם כל אחת שנראת לי שלא נדבר על זה שאני ביישן בדברים כאלה זה גם מגעיל בצורה כזו.
ללכת בינהן רק יוצר לפעמית תחושה שהגובה שלי ממש מעולה… לא שיש לי בעיה ממש עם הגובה שלי אבל זה בהחלט נחמד לראות לידך עוברת מישהי מטר 40…
וננסה לחזור להיום….
הלכתי אתמול לישון דווקא בערך ב 12:30 בלילה… זה שיפור… והיום קמתי ב 9 אני חושב… הרעיון לסוע לקנות מצלמה יצא לפועל בערך… רק לפני החלטתי לראות שוב באינטרנט קצת מידע על כל מיני דגמים כי הדגם שהמליצו לי בחנות אז וזה שממליצים בהרבה מקומות בעיקר בגלל עדשת ה LEICA שלו… הוא נראה לי די מסורבל כזה ולפי יוטיוב התפריטים לא כאלה נחמדים (תודה לממציאי היוטיוב, אתה בה לקנות משהו אתה כבר יודע להשתמש בזה ויודע בדיוק מה אתה אמור לקבל בקופסא)
אז התחלתי לחפש ופתחתי שוב את הדגמים המקסימליים למחיר שאני מסוגל להשקיע ונעצרתי על 2 דמים של הפנסוניק שהם די זהים ואותם המליצו לי, דגם אחד של אולימפוס שהיה לי ספק לגביו, וניקון שבסרטון הדגמה אחד כבשה את ליבי! הגענו לחנות עם אימא והפעם מוכר אחר שוב המלצה ראשונה הביא את הפנסוניק (ככה אתה באמת מבין מה מומלץ) לעומת הפעם הקודמת שהמצלמה הייתה בלי סוללה הוא הדליק אותה והראה קצת ונתן לי… ביקשתי כמובן לראות את האולימפוס והניקון, אחד הדברים שאהבתי שהיום המצלמה נדלקת כמעט מיידית ומוכנה לצלם… והפנסוניק מהירה יחסית כמעט כמו הניקון שרציתי, האולימפוס בזמן שפנסוניק נדלקה הספיקה רק להדליק תאורת מקשים שזה כמובן גם מאגניב אבל לא כזה שווה ככה שישר שמתי את האולימפוס בצד… ניקון הוא אמר שאין את הדגם הזה עדיין אז ביקשתי לראות דגם ישן יותר… בעיקרון אותו דבר בערך… המצלמה נדלקה אכן מהר… אהבתי את הממשק והגלגלת שלה והכל.. עכשיו השאלה האם אני הולך על המלצת הרוב וקונה את הפנסוניק או מחכה לניקון? לקחתי שוב את הפנסוניק והפעם ברצינות בחנתי הכל… המראה שלה לא משהו לטעמי, הרגשה ביד לא מה שאני מצפה… אבל היי… וידאו HD עם זום X12? בואו נבדוק… עשיתי זום על משהו במהלך וידאו והזום התבצע בצורה איטית ביותר! והפוקוס לא היה משהו… אז אממ… ניקון! יש עוד חנויות שכבר מוכרות אותה… נראה מה יהיה…
ראיתי כבר בבית עוד סרטוני דוגמא ב HD של שתי המצלמות חבל שזה נקרא HD אבל כן זה אכן באיכות טובה לרוב הדברים… הבעיה שבטעות ראיתי גם וידאו ממצלמת DSLR כלשהי והיה הבדל לא קטן! החלטתי לרגע לראות את המחיר שלה ובמחיר כזה אני מעדיף לטוס ליפן ולקנות שם מצלמה!
אז אחרי שיצאנו מהחנות אימא שלי הייתה צריכה משהו בקינג ג’ורג’… וכן כל הבנות האלה… זה משגע וגם מדכא כשאתה נזכר במצב שלך…
אני כבר חושב… אולי אני רוצה לקנות מצלמה רק כדי להרגיש הנאה כלשהי? להשיג משהו?
מצאתי דבר כזה שניקרא סורוגייטס… הכוונה היא לטיפול כזה לאנשים שיש להם בעיה עם מין… זה בעצם טיפול פסיכולוגי עם קשר וקיצר סבטוכה כזו… חשבתי אולי זה מה שאני צריך ואז במקות מסוים גיליתי שבמחיר של זה אני יכול לטוס ליפן, לקנות מצלמה, בית, אוטו ועוד לחיות!
אז ככה אני ללא כלום!!!!!
אה ונראה לי שהבנתי מאיפה כל העייפות וחוסר החלטיות האלה… אני חושב שאני חולה! לא ברצינות אני מרגיש שיש לי חום הגרון לא משהו ואני די משתעל… עכשיו צריך לכוות שזה לא יהיה חזק ואימא שלי לא תדע עד יום ראשון אחרי הקפס… ואם אחרי זה אני אצליח להוציא גימלים ולדפוק את הקצין עם מחסור בשבועות זה יהיה נהדר! חח
בזמן הכתיבה של הפוסט ניסיתי לשמוע שיר אחר ולא שוב משהו מהשירים שתקועים לי…
כל הזמן האצבע הייתה על כפתור ה NEXT… עד שנמאס ושמעתי גיטרות נחמדות ואז זיהיתי שזה שיר של Nightwish (השארתי את כל הדיקוגרפיה למקרה שאוהב עוד שירים) אז תהנו גם אתם (מצחיק שאני כבר בא לשים פה קישור ליוטיוב עוד לפני שבדקתי שיש שם את השיר!):
עוד 462 ימים…
סוף.
אלוהים. כתבתי איזה עמוד פוליאו אבל מחקתי כי זה לא יעזור.
השבמחקשאלתי אותך כבר למה אתה נעול על האנשים הספציפיים האלה?
טוב. ואם לקחת את נקודת מבט של החברים שלך כנתון? כחוק? כמשהו שבלתי ניתן לשנות כרגע?
אם הייתי במקומך, הייתי מנסה להבין למה אני מדוכא.
נדמה לי הייתי מגיע למסקנה שיש לנו 3 ברירות.
1. להתחיל לשתות ולעשן כאשר אתה עם החברים. פלוסים - אתה עם אנשים, יותר מבסוט מהחיים, אולי יש לך כח לדברים נוספים ולהתפתח, אפשרות לפגוש בחורה טובה. מינוס - אתה תרגיש שמכרת את העקרונות שלך בעבור חברת אנשים, כלומר שהחברים אנסו אותך.
2. למצא מישהו שלא מעשן ושותה. כמו שהחבר שלי מהבי"ס שדיברתי אתו היום שעה וחצי בטלפון על כל מני דברים מגניבים. או אלו שהייתי אצלם חצי יום במושב. שתינו קוקטייל פירות. קולה, עשינו טיול שטח (באוטו ליסינג של אבא שלי) וקטפו קצת פטרוזיליה בשדה. שום אלכוהול ושום עישון. פלוס - יש לך עם מי לדבר וכגם אתה שומר על העקרונות שלך. מינוס - אלו לא החברים שלך מהבית ספר. כלומר לקחת מכסימום סיפוק שלך מהחברה תוך כדי לשמור על הדברים החשובים לך.
3. להישאר לבד ולהמתין לנסיכה על סוס לבן שתבוא ותוציא אותך מהבוץ. כלומר להיות תלוי בחסד של אחרים. פלוס - אתה שומר כביכול על העקרונות לך. מינוס - אתה בדיכאון אז זה לא עוזר לך.
דרך אגב יש סרטון שאולי שווה לראות לגבי להיות תלוי בחסד של אחרים. לא שזו יצירה גאונית אבל כצת השפיע עליי
http://www.youtube.com/watch?v=DPGuQTmTewI
ואז הייתי מחלטי על איזה אופציה אני הולך באופן מודע. ואז הייתי מתמודד עם התוצאות גם כן באופן מודע. לדעתי דבר הכי מדכא זה להרגיש שאתה זורם לאנשהו שאתה לא יודע לאן, ואולי נגד רצונך, כצאן לטווח. להרגיש שהמהו לא יוצא בסדר אבל לא ברור למה ומה לעשות כדי שזה כן ייצא בסדר. זה הדבר שגורם לך להרגיש ילד חסר עונים. אם אתה לוקח את המצב לידיים ומחליט על הצעדים שלך אתה מרגיש בשליטה, וזה נותן לך איזושהי תחושת ביטחון.
תהיה לי בריא עם השירים האלה. גם אני הייתי מקבל קריזה אם הייתי שומע מוזיקה כזו. לקח לי שעה של האזנה למוזיקה קלאסית בשביל להחזיר את השקט הנשפי המעורער.
תל אביבניקיות. לא יודע. כן להתחיל עם בחורות ברחוב לא כזה סימפטי. אפשר לעשות את זה בשביל חוויה, אבל הסיכוי שתיםול על מישהי שווה ושהיא תזרום אתך שואף ל-0. למרות שקראתי השבוע כתבה על איך מישהי נאנסה - היא יצאה, פגשה איזה בנאדם מבוגר שהזמין אותה הביתה לראות כלב. ואז דפק אותה באיזו פינה חשוכה!!! ככה שעדיין יש בנות שמאמינות לאנשים. ועוד קראתי על מישהו שפגש את אשתו כשהתחיל אתה במגדל אייפל. צריך להתערבב אבל. זה חשוב מאוד. אולי אפילו כדאי לוותר על כמה בירות - בוא נגיד, באופן זמני :)
מצלמה כנראה זה באמת סתם בשביל להשתעשע. עליי כבר דברים כאלה לא משפיעים. כאילו, שבוע אחרי שתקנה את זה, תפסיק להתרגש והדברים יחזרו כפי שהם היו.
עשיתי היום קצת מדיטציה בטבע במושב. מה זה עושה טוב. אתה מתנתק מהכל, שומע ציפורים... ממליץ.
למה אתה לא מצליח בחלופה 2? מי בבסיס שלך לא שותה ומעשן? יש כזה אחד או שניים? למה אתה לא מצליח להתחבר אליהם?
השבמחקאולי נשמע קצת כמו איזה מתכנת - זה בסדר, זה אחד מסוגי החשיבה. ברגע שהכרתי בזה נפתרו לי כמה בעיות. זה החלק ה-NT שלך. כבר דיבנו על לולאה. אם אני מבין נכון זה לולאה שאתה לא מאמין בעצמך ובגלל זה אין לך כח לעשות, ובגלל זה אתה עוד יותר מתאכזב. הדרך היחידה היא לעוף באקספשן. צה בדיוק אתה לא מצליח??? זה כל הקטע!!!!
זה כמו לנסול להשחיל כבל לתוך איזשהו חור צר (בלי קונוטציות מיניות בבקשה)
זו שיטה של ילדים לפתור בעיות על ידי שהם מנסים עוד ועוד עם יותר ויותר כח. הם נטקלים בבעיות םשוטות של חוסר מיומנות, ואז השיטות שאלה עובדות. אבל הדרך של מבוגרים היא לעצור שנייה ולמצוא את הקשר המעצבן הזה שבגללו החוט לא נכנס. וברגע שגילית אותו לקחת עוד יותר זמן ולנסות לפתוח אותו. ואפילו אם צריך להוציא את כל הכבל שהכבר הכנסת בשביל לפתור את זה. וגם ברגע שפתרת את זה לא למהר ולחפש עוד בעיות דומות שימנעו ממך להצליח. ואז לנסות שוב. ושוב להיתקל באיזה משהו מסוג אחר. אבל בסופו של דבר זה מצליח. אחרת לא היו חיים בעולם הזה :) יזה מטאפורה הרבצתי. אני כמעט בוכה בעצמי מרוב התרשמות ממעלות הכתיבה שלי.
למה שיקבלו שבץ מוחי... תניח לילדים, הפ יגדלו ויהיו חלק מהחברה. דרך אגב היום היקפי העישון הרבה יותר קטנים מאשר פעם. בשנות ה-30 75% גברים היו מעשנים, היום רק כ-30%. זהו, 70% אנשים לא מעשנים!!!
אחד הידידים שלי מהיחידה גר במושב עם חברתו. תשמע אין דברים כאלה!!!! אני יודע איפה אני רוצה להשתקע!! המקום ממש גן עדן, לא כמו המרכז המסריח. בעיה שרחוק - זה בין לטרון לרחובות. יש שם גם נוף יפה, גם אוויר, גם שקט, גם עצים, גם דשא, גם מרחב... אאאאאא. רוצה לגור שם. צריך למצוא עבודה באזור רחובות רק. או לעבוד מהבית :)
אז אולי כדאי לך להתרגל לנשום עמוק ולהירגע. אתה יכול להקדיש לזה 5 דקות ביום... בטח יש לכם בבסיס איזה מקום. שמירה בכלל נועדה בשביל זה :)
בהצלחה עם הקפ"ס
זו לא בדיחה אלא הוחכה כמה שמה שאני אומר נכון! (פשי בכרום של גוגל הכל עובד פה חלק!)
השבמחקלא מצליח ב 2 כי פשוט לא מוצא כאלה... בבסיס אני לא ממש מכיר וגם אם כן הם גרים סוף העולם שמאלה... חוץ מזה אני לא רוצה שום קשר לבסיס!
השבמחקהלולאה זה שלא משנה מה אני עושה וכמה אני איכשהו חוזר לאותו מצב!
יש את הפתגם "מה שלא הולך במוח הולך בכוח" אני כבר מזמן אומר "מה שלא הולך במוח הולך בכוח, ומה שלא הולך גם בכוח הולך עם יותר כוח!" אוקיי... זה כבר אימוץ ממקרה בביצפר...
חח זה הזוי שאת המטאפורה עם הכבל הבנתי רק אחרי שקראתי עד הסוף. בהחלט יצא מאגניב!
דווקא נראה לי שזה הפוך לגבי האחוזים... מה שכן איכשהו אני תקוע סביב האחוז של המעשנים כל הזמן!
יש לך גם מידע על אחוז השותים? בטח איזה 98% שותים! חחחח
אמממ מה זה המושב הזה מעניין... האמת אתה התאור נורא מעלה לי את הולנד... רק ששם מתבטח הקטע של רחוק מהמרכז שלדעתי זה מדהים עוד יותר חחח
אמממ טוב זה רק אולי לפני השינה או משהו... החברים בחדר יראו את זה לא יבינו... ושמירות אני אם לא ידעת לא נותנים לי לגעת בנשק מאז שהגעתי לבסיס המזדיין הזה! חחח
Disconnected from your core, you feel weak. This empty
השבמחקfeeling will undermine not only your "erection" in the world,
but your erection with your woman, too.
However, when you know your true purpose, which is your
core desire in life, each moment can become a full expression of
your core desire. Every instant of career, every instant of intimacy,
is filled with the power of your heart purpose. You are no
longer just going through the motions at work and with your
woman, but you are living the truth of your life, and giving the
gifts of your love, moment by moment. Such a life is complete
unto itself in every instant.
The superior man is not seeking for fulfillment through work
and woman, because he is already full. For him, work and intimacy
are opportunities to give his gifts, and be vanished in the
bliss of the giving.
david deida THE WAY OF THE SUPERIOR MAN