אך.... הפופולאריות האפסית של הבלוג הזה...
נו, לפחות זו הפינה השקטה שלי ברשת אפשר להגיד, לצערי אבל הפינה השניה שלי (הבלוג הראשי והערוץ יוטיוב) לא מספיק רועשת...
ואיזה כיף, לפחות המיקרופון הגיע לארץ... עכשיו אחכה עד יום שלישי כי דואר שליחים לפני לא יכול! בלאט חחח
ורק עכשיו אני קולט שהיה לי היום מספיק זמן ויכולתי לבקש מהם לבוא לאסוף, הרי זה בטח בנקודת האיסוף שלהם בעיר ליד איפה שנסעתי לשלוח מסמכים עבור הגרין קארד ההוא...
טוב, נחכה...
לפני כמה ימים אנחנו מספרים בטלפון לאחד מהתחום שלנו בסניף בחו"ל על חג הפסח, על איך שלא אוכלים לחם וכל זה...
האיש אחרי זה בעדינות רבה שואל אותנו... אמ, אתם בטוחים שזה נקרא חג?
היינו על הרצפה מרוב צחוק, אבל כמה שהאיש צודק...
תחשבו על זה, כל חג פה, כל סוף שבוע... זה לא חג!!!! זה כמו יום אבל!!!!
בחגים פה הכל סגור ואין תחבורה, בפסח אין מה לאכול בכלל... מה זה החרא הזה??
טאכלס, רק חנוכה ופורים זה איכשהו חגים שבהם שום דבר לא סגור, אולי אין חופש אבל יש אווירה כלשהיא ומאכל כלשהו שלא אוסר מאכלים אחרים.
וכמובן גם יום העצמאות זה אחלה חג, כן יש תחבורה והכל חופשי, כלומר חצי פתוח...
אז... בואו נדבר קצת על מה שעובר עלי...
נמאס לי פשוט...
לא, אני לא בדיכאון או משהו, נמאס לי פשוט מהחיים, נמאס לי מהכל, אני פשוט זורם עם הכל אבל בטאכלס אין לי חשק לכלום ולשום דבר...
רק הכאב הסטנדרטי שם של החוסר זוגיות...
לפני כשעה גם עשיתי את המהלך שכל כך נמנעתי... באפיקציית ההכרויות OkCupid נשמר לה בזיכרון שאני ביפן סוג של וזה המשיך להציג לי אסיאתיות ובעיקר יפניות... אבל לאחרונה פשוט הבנתי שזה חסר טועלת כבר, גם אם אכיר מישהיא ברצינות שם, עד שניפגש פה או שם או באמצע, עד שיקרה משהו בינינו ועד שהכל ילך... זה כבר מאוחר מדי...
אני יודע שלא שילך לי עם אחרת גם אבל זה אבוד, אז עכשיו כבר אראה את הכלום שיש פה... ואני מניח שכש2018 תתחיל אסיר את כל האפליקציות הכרויות האלו, זה כבר מאבד את הטועלת עם כל יום שעובר אני מבין שגם אם אמצע מישהיא זה פשוט כבר לא זה, זה יהיה סתם מפחד או אי רצון להיות לבד, אני לא רוצה לחיות ככה! אני לא רוצה להקים משפחה ככה ולא כלום, אני לא רוצה שהילידים שלי יגדלו ויגיעו למצב של חוסר יכולת לתקשר איתי רק כי יש הפרש גילאים גדול מדי... אני לא מוכן לזה זה סבל! בשבילי ובשבילם!
או בקיצור אני מתקרב לנקודת האלחזור כבר במהירות גבוהה מדי...
אז אני רק אתעודד שהיום היינו עם אימא קצת בתל אביב, שתיתי מילקשייק וקניתי שוקולד איכותי קצת מלאונידס... זה בערך הדברים היחידים שמלהיבים אצלי אה?
נו ובמקום פינת צחוק, יש שיר נוסף חדש ונהדר לטעמי של לינקין פארק:
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה