האמת היו השבוע מספר מקרים שאמרתי לעצמי שאני צריך לרשום בצד כדי שלא אשכח לכתוב עליהם כאן, מה שכמובן לא עשיתי ורק בסוף הכנתי רשימה של דברים ממה שזכרתי...
אתם יודעים איך זה חלומות, אתם לאחרונה חושבים על מישהו או נתקלים במישהו ואז יש מצב שתחלמו עליו... כאן הכל הגיוני אבל, במקרה שלי הסיפור קצת שונה...
היו לי השבוע 2 חלומות, לא ברצף ולא כלום אבל בהם נפגשתי עם מספר אנשים מהתיכון שלא רק שאני לא נזכר בהם ביום יום אלא שגם בתיכון למרות שלמדו איתי אותה כיתה היינו רחוקים מאוד, הם היו החבר'ה המגניבים כאילו ממרכז הכיתה, המרוקאים וכו... לא שלא היינו כלל חברים, זה היה נטו חברים לכיתה וזהו ומאז הצבא אני נתקלתי רק באחד מהם פעם אחת וגם היא נראה לי עוד הייתה במהלך הצבא...
זה די הטריד אותי, אין לי בעיה להפגש איתם במציאות או משהו אבל גם ממש אין לי שום רצון בכלל, אין לי לא געגוע ולא כלום...
אני ידעתי שטכנית אני אמור לקום, לבוא למחשב ולמצוא כל אחד מהם לראות מי היום איפה ומה... אבל הגעתי למסקנה שמשם אני אמשיך לעוד כמה, אני כנראה אמצע ואתמקד בחלק שדווקא הצליחו והתחתנו וכו ואהיה מדוכא...
למה לי?? פשוט ויתרתי על התענוג והמשכתי בחיי! חח אבל כן זה מעט מטריד שחלמתי עליהם ואני לא מבין למה...
השבוע היה רגע, רגעון שכזה שהיה מעט משעמם בעבודה, וחששתי לשניה שאולי הגיע הזמן שהתחיל להמעס או משהו? ואז לא עברו כמה שעות והמנהל נזכר לספר לי שלקראת סוף השבוע מגיע הציוד אבטחה החדשה, הפיירוולים החדשים...
חמישי הגיע, איתו הגיע הציוד וישיבה מעניינת ביותר שצורפתי אליה לא במתוכנן עם מנכ"ל חברה קטנה שמתעסקת בפיירוולים האלה ובחור מטעמם ששמו כשמי שיעבוד איתי צמוד בזמן הקרוב להחלפה הטמעה ושיפור הפיירוולים לא רק אצלנו בסניף אלא בכל הסניפים שלנו... משעמם מישהו אמר?? לא! זה הולך להיות סופר מגניב וכיף וגם אם כנראה בגלל זה אעבוד יותר זמן פה ושם אני רק אהנה ואלמד ואם אחליט שאבטחת מידע זה הכיוון אז הדבר הזה בדיוק מקדם אותי לשם... אני אכן שמח שכל זה קורה!
יום שישי החלטתי שלא מעניין אותי כלום, אני לא רוצה לעשות כלום! היו כבר ממתקים בבית, לא היה צריך לעשות כלום ושום דבר, מזה זמן רב לא שמתי שום שעון מאורר ופשוט הלכתי לישון! בשיש קמתי לקראת צהריים בכיף שלי והחלטתי שאפילו לא אציק לחבר מהעבודה הקודמת שלאחרונה נפגשנו הרבה כדי לטייל אלא פשוט אתן לו להציק כשיתחשק לו...
חשבתי יהיה מדובר על שבוע אבל אחרי כחצי שעה קיבלתי ממנו הודעה... יצאנו קצת לעיר, היה ממש חם ונחמד בחוץ. זללנו בקטנה בקופיקס ולבסוף כל אחד הלך הביתה... אני הייתי מתחת לבית ולא התחשק לי ללכת הביתה, בדקתי עם הבולגרי אבל הוא ממש לא רצה לצאת, התחלתי להעלות בראשי תוכניות לא ידידותיות ואז לפתע יצא מהבניין שכן אחד, הוא מבוגר כזה וגר עם אימא שלו, לפחות כשהוא בארץ... בן אדם מעניין מיוחד שכזה, רוסי ויש לו בעיית ראיה קשה. אז אני לרוב אין לי ממש כוח אליו אבל פה כשהוא אמר בוא לטייל, לא סירבתי...
בחיי! לא ציפיתי אבל עברנו די מהר את כל הטיילת!! ואחרי שחזרנו והתישבנו לפטפט על כוס קפה/שוקו (הרי ברור שאקח משהו עם שוקולד) מסתבר שהוא לפעמים עושה הליכה דרך עוד ערים ככה... מגניב...
בסוף חזרתי הביתה והבנתי שכבר ערב, יום שישי עבר ממש נהדר ובהמשך יש לי סרט ושוקולד ועוד...
הטיול המשונה לארצות הברית מתקרב... למרות שאני כבר איכשהו משלים עם זה, עוד לא ממש התחלתי להתכונן או להבין מה אני רוצה לעשות כשאני שם... אבל פה ושם אני מציץ על דברים באינטרנט וזה נראה שיש לי כבר כמה תוכניות קטנות בודדות...
דודה שלי כבר ביקשה משהו לקנות לה, כנראה אקנה איזה משהו לדוד...
נראה... לא יודע איך יהיה ומה... רק שיהיה מזג אוויר טוב... כלומר, או חמים, או שלג נחמד...
מחר אני לא עובד, מחר יש לי את הבדיקה הרפואית השנתית שלי... חבל רק שהמזג אוויר לא משהו, לרוב אחרי הבדיקה אנחנו מטיילים עם אימא, נראה איך יהיה מחר... לפני שנתיים בהמתנה לבדיקה קיבלתי מהמנהל טלפון שסגר סופית שאני טס לסניף בחו"ל, למרות שכרגע לא נראה שיש משהו על הפרק... מי יודע חחחח
פינת הצחוק
That escalated quickly |
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה