אני חייב להודות שהשבוע הזה היה ממש לא משהו...
שוב דיכאונות וכאלה, הבדידות הורגת אותי, חוסר זרימה של חברים לכל מיני דברים, עוד ועוד ניסיונות כושלים באתרי הכרויות וכאלה...
הג'ינג'ית החלטתי לתת לזה קצת מנוחה ולא לכתוב בעצמי אבל לא עבר הרבה זמן שהיא דווקא כתבה לי, דווקא שמח שאני מתכתב איתה וכאלה, עכשיו היא בחו"ל לאיזה סוג של פסטיבל מוזיקה כלשהו.
יום שלישי הרגשתי שזהו, זה נקודת השיא ואני לא מסוגל עוד.
עברתי על כמה וכמה חברים אם מישהו רוצה להפגש בסוף היום לעשות משהו אבל איש לא זרם! פשוט אף אחד! ועוד אומרים שאני לא ספונטני...
אז התקשרתי לאימא שלי ונפגשתי איתה, נסענו לאיזה אזור להסתובב ואז הלכנו לשבת לאכול במקום שישבנו שם לא פעם כבר, ואיפה שאימא שלי רצתה לשבת היה מוזמן והיא התעצבנה על הבעלים שם וכל מיני ואני החלטתי שפשוט לא בא לי לשבת שם וזהו אבל אימא שלי כן רצתה להשאר, די התעצבנתי ובסוף גם היא, הלכנו משם ואימא שלי מהעצבים החליטה לעצור בתחנת האוטובוס וליסוע ישר הביתה...
זה כבר שבר אותי לגמרי ופשוט אמרתי שאני אבוא אחר כך והלכתי משם!
הרגשתי כזה לבד וכזה בדיכאון כמו ששנים כבר לא הרגשתי... פשוט חזרתי כמה שנים אחורה כאילו...
ישבתי איזה שעה על איזה ספסל סתם, רק קיוויתי שיקרה משהו, לא יודע כל דבר, שמישהו ידבר איתי שמישהו יריב איתי מכות רק שיהיה משהו אבל שום דבר...
לא אכלתי אותו יום בכלל וכבר עברו שעות שלא שתיתי...
בסוף התחלתי ללכת בתקווה ללכת לאיבוד או משהו אבל גם זה לא קרה... וסביבי הולכים רק זוגות וזוגות וזוגות....
החלטתי שאם אראה איזה קופיקס או משהו אז אקנה לי משהו אבל דווקא בדרך שהלכתי לא היה כלום!
בסוף הגעתי גמור לתחנת אוטובוס ופשוט חיכיתי משום מה שעה לאוטובוס... בקושי עמדתי כמעט נפלתי שם, הגעתי הביתה ואיש לא היה בבית חוץ מהכלבה... לא היה לי כוח לכלום, שלחתי הודעה לאימא שפשוט אין לי מצב רוח לכלום ושאני הולך לישון וישר הלכתי לישון, כל הלילה התאוררתי לפחות 20 פעם! קמתי גמור ללא חשק וחצי יום בעבודה רק עשיתי את עצמי בסדר וגם חבר אחד שלח לי שהיה בסושיה הקבועה ולמרות שהוא סתם לקח שם טייק אווי, זה די חיסל אותי...
אימא שלי לא ממש דיברה איתי אבל ניסיתי להתעלם ולהמשיך כרגיל למרות שבראש רק לחפש דירה ולעבור לגור לבד, אכן שקלתי את זה ברצינות ואני עדיין שוקל את זה, רציתי שזה יהיה עם חברים או בחורה כלשהיא אבל אין איש לא באמת צריך אותי...
אז כן אני שוקל את זה עדיין...
אתמול בחמישי בערב היה לאימא שלי משהו משונה בפלאפון אז היא כן קראה לי לעזור...
בלילה קבעתי עם חבר להפגש בשישי די בבוקר להסתובב בתל אביב, הסתובבנו המון כמעט יום שלם כמעט פיספסתי אוטובוס אחרון הביתה...
אחרי שחזרתי, אימא שלי סוג של השלימה איתי...
מחר אני אנסה למרות הכל להגיע לארוע שקשור ליפן, יש כמה ארועים בקטנה בשל החג שהיה שלישי האחרון...
וכן, יפן... לבד או לא... אני מרגיש שבסוף מה שיפיל את המחשבה על לעבור דירה זה דווקא התקציב שצריך לטיול הבא!
אבל אני כל כך חייב לפחות לצאת עם מישהי... זה פשוט לא הגיוני שלחלוטין לא יילך לי ככה...
אגב, היום כשחיכיתי לחבר שלי בתל אביב אז הדלקתי לראשונה קצת Periscope, זה מוזר זה הזוי אבל זה מגניב דווקא...
רק למה עשו את זה ורטיקלי??
צחוק וזה...
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה