חזרתי לי...
ננסה לקצר כמה שאפשר...
ראשית זיכרו, אם אתם בנתב"ג במוצאי שבת אל תקנו קוראסון שוקולד בשום מקום! עיזבו את המחירים הלא נורמאליים שם, אבל זה פשוט מגעיל כי כנראה נאפה לפני שישי!
שנית, אם אתם קונים שוקולד, תוודאו טוב טוב שהמחיר לא נמוך יותר בחנות המיועדת לממתקים וכאלה, אני מצאתי שם משהו בדולר פחות לאחר שכבר קניתי :(
אגב זה כן נחמד להשאיר דברים ולקחת כשחוזרים...
הגעתי לשם מוקדם בבוקר, אבל ממש מוקדם!
יום לפני קבענו עם בן דוד שלי שהוא יפגוש אותי, כמובן הוא איחר אבל לפחות היה לי הפעם אינטרנט חופשי שיחות לארץ וכל מה שבא לי.
אחרי שבן דוד שלי הגיע נסענו אליהם, היה מצחיק לגלות שהוא עם מכשיר פלאפון בדיוק כמו שלי.
כשהגענו כולם עוד ישנו, אחרי שטיפה אכלנו חטפנו גם תנומה ואחרי כמה זמן כבר כולם קמו...
אישתו לא ממש השתנתה, רק מבינה יותר רוסית והאמת אני זה שהשתנה, לי הפעם קל וחופשי לדבר אנגלית וזה די זרם...
ואז פגשתי את האחיינים...
הבן בן 12, הבת בת 14... פעם אחרונה שראיתי אותם הם היו בני 4 ו6.
היה כיף לפגוש אותם אבל בהתחלה הם היו קצת שקועים בדברים שלהם כזה, אני סוג של קצת לא קשור... למזלי הצלחתי מהר לשנות את זה... ילדים חמודים מאוד ומבחינתי חכמים...
יודעים רוסית מהצד של האבא, הונגרית מהצד של אימא, הולנדית כי הם גרים בהולנד, אנגלית מהבית ספר וכך גם גרמנית וצרפתית!
הילד חובב גיאוגרפיה מנגן על פסנתר משחק שחמט וכאלה...
הילדה... פחות כזה אבלמתעסקת בחץ וקשת וכמו שדוד שלי קרא לה, "שחקנית"
דוד שלי היה צריך בשלב מסוים ליסוע לעבודה לקונצרט רציני ומסכם ולמחצית השניה הוא הזמין את אישתו (הוא קודם הזמין אותי אבל הייתי עייף מדי) ולמזלי נשארתי לבד עם הילדים, שיחקנו אונו, הגירסה המקורית של הטאקי שכאן מכירים, כל כמה זמן שניהם הראו לי איזה קסם או טריק קטנטן, כל הכבוד להם באמת...
אחרי זה קצת השתעשעו סתם ואז התחיל לנגן על הפסנתר אחד אחרי השני... היה ממש נעים לשמוע אותם מנגנים, הילד טוב בזה. לאחר מכן, הכלב החמוד שלהם דרש לצאת לטייל, הוצאנו אותו שלושתינו תוך כדי שיחות משעשעות, שיחררו מדי פעם את הכלב הוא רץ לו וכל מיני, התחיל לרדת גשם קצת וזה לא הפריע יותר מדי...
משם חזרנו וראינו סרט משפחתי חמוד על כלבים, הם שמו בשבילי את הסרט באנגלית עם כתוביות ב... אני חושב הונגרית...
ממש כשנגמר הסרט הגיעו ההורים והתחלנו להכין אוכל שיצא ממש פשוט וטעים.
בערב הבן דוד הקפיץ אותי לתחנת רכבת ומשם חזרתי לגרמניה לעיר שבה נמצא המשרד והמלון, הגעתי למלון ממש מאוחר ודי במהרה הלכתי לישון בחדר די מפואר בשביל מישהו קטן ובודד כמוני...
למחרת קמתי די מוקדם בבוקר וירדתי לאכול ארוחת בוקר שהוזמנה לי עם החדר של המלון...
היה אוכל מגוון, אין הרי דבר כזה חלבי בשרי כשר לא כשר שם...
היה הרבה דברים מתוקים ו... בייקון!!!!!!!!!!!
בייקון ממש ממש כמו בסרטים, והוא היה טעים!!! ממש ממש טעים!!
הרעיון היה משם ללכת למשרד, לעשות את העבודה המעטה שהייתה שם ועוד אותו היום לנסות להספיק להגיע לדוד שלי.
הליכה שהייתה אמורה לקחת 8 דקות לקחה לי כ20 כי הסתכלתי מסביב אבל הגעתי למשרד בכל זאת כ5 דקות לפני שהמנהלת הגיעה.
הגענו למשרד, השאר מגיעים מאוחר יותר... עשיתי קצת סיבוב והתיישבתי על אחד המחשבים לראות מה הולך שם ולהתחיל לחבר תקשורת בין הסניפים ולמערכות שונות...
הדברים מעט נתקעו פה ושם וככה קרה שהגענו לאמצע היום אפילו אחרי...
ואז השתכנעתי לצאת לאכול... נזכרתי מהר שזה ההזדמנות לזלול את האוכל הכל כך לא בריא אבל התגעגעתי אליו וזה KFC... סימנתי לי בפלאפון את הסניף הקרוב והתחלתי ללכת. בדרך נזכרתי שאולי גם יש איפה לאכול ראמן טוב, אבל היה יותר מדי אפשרויות שהיה צריך לחקור מראש... זללתי לי KFC בכיף ובדרך חזרה לפתע שוב זה קרה, הראש מנסה להסתכל לכיוון X אבל משהו מזיז אותו לצד השני... ושם... עוברת לה בחורה יפנית :) חח המקרה הזה חזר על עצמו הרבה פעמים במהלך הטיול הזה...
המנהל שלי היה כל היום בישיבות ולא ממש קלטתי שנחנו בצרות!!!!!
כשהמנהל התפנה הבנו שחסר מלא דברים, חשמל, נקודות רשת, מחשבים חדשים כלל לא מכנים ושלוחות לארץ...
די נכנסתי לפאניקה הבנתי שאני שם גם יום למחרת והתבאסתי נורא גם לא ידעתי איך אני יוצא מהמצב הזה... אבל רק אחרי שכולם בעצם הלכו ונשארתי לבד במשרד המוח שלי התחיל לעבוד...
הצלחתי לקמבן נקודות רשת בצורה כזו או אחרת לכל עמדה שיש, ומבחינתי נשאר להביא איכשהו את כל המחשבים החדשים למצב שנוכל להתחבר אליהם מהמשרד הראשי או להשאיר למנהלת מדריך מפורש איך לעשות את זה... ניסיתי כמה וריאציות ואז בניתי מדריך...
החלטתי לוודא שהוא תקין ובדקתי על עוד מחשב ואז הבנתי שזה מבחינתי משחק ילדים של כמה דקות... אז...
כבר התחיל להחשיך אז הלכתי לכיוון הדלת לחפש איפה מדליקים את האור במשרד... ולא מצאתי שום מפסק... אז הלכתי לצד אחר שראיתי שם מפסקים ניסיתי אותם וכלום! הסתכלתי למעלה בתקווה להבין בעזרת האור איפה המפסק ו...
הייתי בהלם טוטאלי!!!! זה לא שאני לא מצאתי את מפסק התאורה... אלא ש... אין תאורה בכלל במשרד!!!!!!!!
בקיצור תכנון מאוד לקוי של המשרד הזה... מישהו שם ממש לא חשב טוב על הכל...
החלטתי שאני מכיר מספיק טוב מחשבים ואני יכול לעבוד על עיוור, ואכן, אחרי עוד כשעה וחצי בערך סיימתי את כל המחשבים, לפי התכנון נשאר למחרת לבוא להסביר הכל למנהלת לשוחח עם החברת תקשורת לסגור כמה דברים ולעוף משם!
הגעתי למלון וחשבתי לחבר את הפלאפון לטלויזיה הגדולה לראות קצת סדרות כי לא התחשק לי לישון עוד, ואז גיליתי מה שחכתי!! שלפתי את הHDMI מהמזוודה, חיברתי לטלויזיה הבאתי את הפלאפון ו... המתאם MHL נשאר בבית!!!!
ניסיתי לעשות קומבינה אבל לא עבד אז פרשתי לישון...
למחרת שמחתי בכל זאת בשל ארוחת הבוקר רק לצערי אכלתי יותר מדי חחח.
עשיתי הכל כמה שיותר מהר ומשם מיהרתי לקחת את המזוודה למלון וקדימה לעיר גבולית ברכבת שקרובה יותר להולנד... הגעתי לשם וקבענו שהדוד יחכה לי בכניסה המרכזית, הלכתי לעברה ולפתע קלטנו אחד את השני כשהוא בכלל בחנות של ספרים.
משם טיילנו קצת בעיר ואחרי זה נסענו כבר אליהם הביתה...
חייב לציין שהם עשו שיפוץ נהדר בבית, בעבר הייתי ישן אצלם בקומה השניה בחדר אורחים, אבל היום החדר ההוא זה החדר של האחיין כשהם באים ובעליית הגג החדר של האחיינית. וההורים שלהם כשמגיעים ישנים במה שהיה פעם הגראג' שהפך לממש יחידת דיור שלמה ונחמדה ושם גם אני ישנתי.
בערב נסענו לטייל למרכז העיר שלהם ושם זללנו גם גלידה ממש ממש ממש ממש נהדרת! ועכשיו אני מגלה שזה הסניף הבודד שלהם שם :(
למחרת נסענו עם הדוד לטייל קצת בכל מיני מקומות ואז נסענו גם לבלגיה, ואז משום מה עלה לי הרעיון לבדוק כמה עולה שם בית... סתם סקרנות...
אז לא, שם כנראה אני לא אמצא משהו שיש לי מספיק כסף פשוט לקנות, אבל המחירים יחסית לארץ ברצפה! ומדובר בבית ולא דירה.
אני רק חייב לציין שכל מקום שנוסעים שם מלבד הירוק היופי והרוגע האירופאי רואים היום גם מלא תחנות רוח שאוספות חשמל ירוק ומלא בתים עם פאנלים סולאריים, יש שם המון חשמל ירוק ומודעות.
בערב דוד שלי עזב כי הם טסים עם העבודה למקום אחר, הוא טס המון!
אז נשארתי עם הדודה ובשלב מסוים חשבתי אולי ללכת בעצמי לעיר לטייל, היה עוד אור בחוץ אבל אז קלטתי את השעה. יש שם אור ממש עד מאוחר, השעה הייתה 9 וחצי והתחושה כמו 6 בערב פה.
למחרת בבוקר הדודה הקפיצה אותי לגרמניה לעיר הגבולית ומשם לקחתי רכבת לעיר של המשרד המלון והשדה תעופה, השארתי בתחנה את המזוודה שלי, וכאן אני רוצה לציין... הרכבות איחרו שם הרבה דווקא, אבל על כל איחור הייתה הודעה והכל די נוח ודי ברור אחרי שמבינים. האפליקציה שלהם בכלל מדהימה! מה שמזכיר...
כשנסעתי חזרה ברכבת אז ישב ליידי בחור גרמני צעיר ששלף לפטופ והתעסק בתכנות אתרים או משהו...
בשלב מסוים בא מבקר והוא הציג לו כרטיס בפלאפון שאותו המבקר סרק עם המכשיר שלו ואז הם שוחחו קצת בהקשר והצטרף עוד בחור שישב בצד השני, הם שוחחו בגרמנית אבל הבנתי שהם מדברים על איך כל זה עובד, המבקר הלך אבל השניים המשיכו בינהם ואני כמעט בכיתי שם! כל כך רציתי להיות בשיחה הזו!! והם דיברו גרמנית... והרי בדיוק על הנושאים שאני אוהב!!!!! זה היה ממש ממש מדכא האמת...
בעיר הסתובבתי לי וכל מיני ואז נסעתי לשדה תעופה.
בארץ המכס עצרו אותי, הייתי קצת בהלם והאמת הבאתי כל מיני נקניקים וגבינות הביתה... אבל הכל עבר בסדר.
היום קלטתי שארוחה אחת בKFC לא הספיקה... בא לי עוד אבל אין! פשוט אין! מדינה מעצבנת!
אתמול בלילה היה משהו מצחיק, בקצרה, קלטתי זוג אתיופים מתחת לחלון שלי מנסים לעשות את זממם. אבל כל רגע מישהו התקשר לבחור בסוף הם הלכו.
בקיצור, מפתיע אבל לא היה רע ממש לטוס עם חברה שרק לא מזמן ריסקו לה מטוס בכוונה...
אני קצת עייף, הפעם בלי הצחוק...
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה