לא אני לא מתכוון בכותרת לתאריץ ה 27 לאפריל אלא ל27 פעמים שחוויתי בחיים שלי את אפריל...
טוב אני מודה, הכותרת לא כזו מי יודע מה...
ביום הולדת שלי היו 4 דברים טובים סך הכל... (וכשאני אסביר מהם אתם תיפלו מצחוק)
אז בבוקר לקחתי את העוגה שנקנתה עוד מראש לעבודה, התעקבתי קצת ונפלתי על אוטובוס אחרי זה שאני לוקח לרוב. נפלתי על נהג שחושב שדוושת הברקס זה גם הגז כנראה והרב קו שלי לא עבר וזה לא פעם ראשונה אצל הנהג הזה... הייתי עצבני גם לי זה אבל יאללה...
הגעתי לעבודה ואחד החבר'ה היה שם כבר לפני במשרד וכמובן לא זכר שסה יום ההולדת שלי...
אחריו הגיע עוד בחור שכנראה הציץ בפייסבוק וראה (כמה טוב שיש פייסבוק), אחר כך כבר נשלח מייל ימי הולדת יומי וכולם ידעו כבר...
בשלב מסוים הדלת למשרד שלנו סוג של נפרצה ונכנסה איזו בחורה צרפתיה מצחיקה מאוד שלרוב ממש שמחה עליזה כזו אוהבת את כולם. נכנסה להתחילה לשיר באנגלית יום הולדת שמח... היה קצת מביך ומצחיק כזה, האמת שימחה אותי באמת...
לבסוף היא סיימה לשיר והביאה לי חיבוק, וזה 2 הדברים הטובים הראשונים... (תבינו בעצמכם למה 2)
ואז היא אמרה שהיא יכולה גם בעברית וצרפתית והתחילה לשיר בצרפתית ואני אידיוט זורק לפתע משפט... מה עוד? איזה עוד שפות? טורקית או מה?
היא ענתה בחכה ונעלמה מהחדר...
בזמן שלי נופל האסימון מה עשיתי... בחברה שלנו הרי יש המון שפות! אז היא רצה להביא אנשים מכל מיני שפות!
הבנו את זה ישר אני ועוד חבר והוא אמר הנה תקבל גם יפנית...
אבל ידעתי טוב מאוד שיפניות זה לא הקטע שלהם ויש שם רק אחת שאולי תסכים לבוא לשיר...
אחרי כמה זמן היא באמת חזרה עם עוד אנשים! אבל לשיר שרו רק היא ועוד בחורה נוספת צרפתיה...
אחרי זה גם היא הביאה לי חיבוק וזה ה2 דברים הטובים הנוספים... (כבר הבנתם למה 4?)
האמת אני חייב להודות שבעבודה שמח לי...
משום מה כשאנשים אמרו לי מזל טוב היו חייבים להשוות את הגיל שלי לשלהם, אה אתה במרחק 10 שנים ממני, אתה גדול ממני בשנה, אנחנו אותו גיל... הרוב דווקא בנות ודווקא אלו שקרובות לי בגיל נשואות לרוב וחלקן עם ילדים... לא אורר בי שום שמחה האמת...
אבל הסיפור מתחיל אחרי העבודה...
כאמור יצאתי מוקדם יותר קצת, הרעיון הוא להגיע לאותו אזור נחמד כמו בשנים קודמות לקחת לי גלידה או משהו בסגנון ולשבת להתבונן בשקיעה...
המצב רוח שלי היה נורא... לא שגרוע אבל גם לא טוב... זה סוג של כאילו כל דבר יכול להפוך אותי בקלות...
איכשהו החלטתי לצאת מהאוטובוס קצת לפני, יצאתי וישר שלחתי הודעה לחבר מהעבודה הקודמת שעובד באזור אם הוא רוצה במקרה להפגש...
לאחר מכן איכשהו משהו בפנים גמר אותי והחלטתי לקחת את עצמי הצידה, ולהתחיל לחפש בחורה בתשלום בקרבת האזור...
לבסוף אמרתי לעצמי שהיי זה יום ההולדת שלי, אני רוצה להנות וזה גם אם זה אומר חד פעמית להיות עם מישהי... לפחות הנאה פיזית כלשהיא...
אחרי סיבוב באזור בזמן חיפוש החלטתי ללכת לאיזה מקום כזה בדיוק...
הגעתי לאזור וראיתי איפה זה אבל שמתי לב שאני מקדים... הלכתי לרחוב צדדי לשבת בספסל בנתיים... כבר החלטתי וזה דיכא אותי יותר כי הרי שום דבר כבר לא מונע ממני...
הכנתי הצידה כסף, החבאתי עמוק בתיק את הארנק למקרה וכל מיני והחלטתי לחכות כמה דקות, במקרה מולי היה שעון באיזו חנות והחלטתי על דקה שבה אני קם הולך ועושה את זה...
רק קיוויתי שמשהו ישתבש, אולי מישהו ידבר איתי ברחוב, אולי מישהי תיגש אלי או משהו לא צפוי מצידי שיפול לי פסנתר על הראש... רק קיוויתי שמשהו יעצור את זה...
.
.
.
אין לי הסבר למה שקרה, הגוף שלי החיל את תהליך העמידה מהספסל ברגע שהטלפון ציפצף...
עצרתי כשאני עדיין יושב בעצם והצצתי בטלפון...
החבר מהעבודה הקודמת שמקודם רשמתי לו הודעה שאל אם אני עוד באזור ואיפה...
הרגשתי שניצלתי כנראה...
אמרתי לו איפה אני והוא רשם לי כתובת שהייתה כ50 בתים קדימה באותו הרחוב, התחלתי ללכת די במרץ בזמן שאני עוד עונה לבת דודה שלי על המזל טוב שלה בהודעה..
כשקצת התקרבתי יותר שלחתי לחבר הזה סתם משפט "זה עוד רחוק דרדס סבא?" והא לפתע אמר שאני קרוב מאוד...
הגעתי לכתובת כשאני מודה שאני די גמור וקלטתי שאין שם סוג של מקום כמו מה שהוא עובד בו.
לרגע חששתי ששוב מישהו פה עבד עלי ועברה לי המחשבה שאם אני לא נפגש איתו אני חד משמעית הולך למישהי בתשלום עכשיו!
התקשרתי אליו ואחרי כמה רגעים הבנו שהוא טעה במספר ששלח לי ומסתבר שהייתי בהתחלה במרחק של כ5 בתים ממנו ולא 50! אז התחלתי לעשות את הדרך חזרה...
הגעתי כמעט וכבר נשאר לי לחצות את הכביש וקלטתי שאיזו בחורה מנסה להכנס לרחוב הצדדי עם הרכב שלה ולא בטוחה שהיא עוברת, עעניתי די כרגיל שאני לא בטוח ובאתי להמשיך, הרי אין לי רישיון ולא כלום זה גם לא עסק שלי אבל... משום החלטתי לנסות... אז הסתכלתי מהצדדים וכיוונתי אותה בלי להבין ממש מה אני עושה ואחרי כמה דקות היא הצליחה לעבור שם...
משם נפגשתי כבר עם החבר, מקום עבודה חמוד יש לו...
משם הלכנו לטייל בדיוק לאזור שרציתי מלחתחילה ויותר, גם לקחנו מילקשייק במקום מעפן על חשבון התן ביס שהוא לא ניצל אותו יום...
טיילנו ופיטפטנו הרבה ואז נסענו הביתה כשגם האוטובוס שלנו הוא אותו קו... החלטנו כבר שאם אני שוב עובר לידו נלך ככה שוב, וכמו שכבר סיפרתי, מדובר על הקו קיץ הזה...
אז חשבתי לעצמי... אני פעם בשנה ביום ההולדת מנסה ליסוע לאזור הזה לזלול לי גלידה או משהו...
למה לא לעשות את זה בתקופות הקיץ יותר? אז אני לא אתפלא אם כבר השבוע הקרוב אני הולך לעשות את זה שוב! הפעם שום ניסיונות מפגרים אלא פשוט מילקשייק או גלידה והסתובב קצת וזהו...
אבל האמת, הייתי קרוב לנפילה... קרוב מדי! זה רק מסביר לי את מה שאני כבר יודע... לבד אני לא אשרוד...
לפחות כרגע אני שוב בחדר שלי, הדודה כבר נסעה לשדה התעופה חזרה...
ועוד דבר...
במשפחה שלנו יש שני צדדים קיצוניים נקרא לזה... האחד הוא בן דוד כלשהוא שלי שהוא דתי למוד בישיבה ולא רוצה לדבר רוסית שינה את שמו התחתן בשידוך ולכו דעו כמה ילדים יש לו...
הצד האחר, יותר נעים לי איתם וזה הדודה, הבת שלה הבן והמשפחה שלו שהם יותר לכיוון הנצרות...
בקיצור בן דוד שלי כרגע בארץ עם משפחתו, הוא אישתו, הבן הקטן כבן 3, הבת הקטנה נראה לי בת כשנה ועוד כמעט בן שגילו מינוס כמה חודשים :) חחח
בקיצור הם לוקחים יום ראשון את הבת לעבור משהו שדומה לבריתה ביהדות... אני חושב שקוראים לזה בעברית טבילה אך לא בטוח, אז יום ראשון אינני עובד אלא נוסעים כולם איתם. אני לא בקטע של שום דת, האמת אני לא מי יודע מה נלהב גם לראות את כולם (סתם חוסר חשק) אבל... זו הזדמנות אולי לצלם משהו מעניין...
חמישי גם שוב היינו בסושיה... סתם מפגש בשביל דודה שלי... היה נחמד... גם החצי יפנית חזרה זמנית לארץ אז היא הייתה שם ושוב הכינה לי משהו שכל כך יפה שאי אפשר לאכול את זה!!
ועדיין המשפחה מצפה שאחגוג יום הולדת... טוב כנראה אשב אעשה פרצוף שמח מזויף ואסבול בשקט איכשהו...
והפעם מגיע לכם קצת פינת צחוק בהחלט!
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה