פוף! למה? אה סתם בלי קשר... חח
באחד הימים, נראה לי שני, עליתי לאוטובוס בבוקר לעבודה ולא היו מקומות ישיבה, נעמדתי לי באיזה מקום ואז הראש שלי התחיל להסתובב אוטומטית לצד... מה נגלה לעיני? בחורה בערך בגובה שלי עומדת די לידי עם משקפי שמש קוראת ספר ביפנית... גם היא כמובן הייתה יפנית :)
זה לא שהייתה לי תקווה או משהו אבל עדיין סיקרן אותי לראות האם יש לה טבעת על היד... אחרי כמה דקות אכן נגלתה הטבעת... נו זה היה ברור אבל עדיין... בכל מקרה זה כמובן שיפר את המצב רוח :)
בערב בראשון אני חושב, שמתי בפייסבוק סטטוס כזה של מי זורם איתי לאנשהו בעצמאות או משהו... ההיענות הייתה אפסית כרגיל אבל אחד ענה לי בפרטי. זה היה בחור אחד שלמדתי בתיכון בכיתה, בחור כזה די הזוי זה מאלה שתמיד יש להם את החברות הכוסיות האלה ושלא ממש לומדים הרבה אבל די מצליחים עם כל מיני עיונות גדולים שאתה מבין טוב מאוד שמעולם לא יצאו להם לפועל או לא יעבדו...
אז הבחור הזה דווקא יצא מהצבא ועבד בקומבינה בחברה גדולה עם משכורת טובה אבל לבסוף החליט לפרוש וללכת ללמוד... לדעתי יצא דביל אחרי שכבר היה על הגל ובאמת חתיכת גל...
בכל אופן כמובן בהצלחה לו אבל זה לא העניין. הציע לי לבוא איתו וחברי למועדון בעיר שלהם.
ממש אין לי בעיה להגיע לעיר שלו למרות שהיא די מרוחקת אבל מועדון?? באמת?? יום עצמאות וזה מה שאתם עושים? עכשיו מדובר באיש כזה שזה הקטע שלו בדיוק וזה לא פאב אלא ממש מועדון...
בכל מיקרה סירבתי ואיכשהו התחלנו לפטפט וזה עבר לנושאי בחורות וכאלה והגיע למצב שהוא ניסה לשכנע אותי ללכת לבחורה בתשלום אבל שהוא מכיר איזו סטודנטית כביכול ולמה כדאי לי שיהיה לי ניסיון כשאפגוש את הבחורה שבאמת ארצה ובלה בלה בלה... כן נו אולי אם יש לך ניסיון במיטה לבחורה יהיה יותר נוח איתך אבל אני לא מחפש בבחורה סקס בלבד הרי וכבר הבנתם את זה כל מי שקורא פה... זה נכון שמדי פעם יש לי נפילות וקורא שאני כבר ממש מתכנן ללכת למישהי כזו אבל זה עוד לא קרה...
מה שכן, כמו שכבר הזכרתי, יש מצב שבשל כל החוסר הצלחה שלי וכי כבר לא נראה לי שיש ממש הרבה סיכויים שאהיה אי פעם באמת עם מישהי אז אני כנראה בטיול ביפן אולי אכן אנסה ללכת למישהי... היי, מתי עוד תהיה לי ההזדמנות להיות עם מישהי יפנית?? חחחח אבל גם אם כן וגם אם לא...
השיחה הזו מבחינתי הייתה כל כך לא קשורה, כלומר מי הוא בכלל שיטיף לי מוסר על נושא כלשהו בכלל...
החלטתי שאני חייב לתקוע מעט נושא אחר שלא קשור לשיחה, כמובן פרויקט ונוס נבחר למשימה! חח נחמד היה לגלות שהוא מכיר וגם עם מחשבות חיוביות לגבי זה... כבר היה מאוחר אז סיימנו את השיחה...
לאחרונה בן די נעלם... אז לא שהיה לי תקווה אבל לפני יום העצמאות ניסיתי לתפוס אותו ולבסוף התברר שהוא לא מרגיש מי יודע מה לאחרונה וכנראה המחלה שלו די חזרה... האמת נורא מבאס... זה לא שפתאום אין לי עם מי לדבר או לצאת, פשוט חבל לי עליו שהוא סובל מזה... מקווה שיעבור לו במהרה...
נו וכמובן גולת הכותרת בפוסט הזה זה יום העצמאות, אותו חג שהיו רק שנתיים שהתפקששו וזה כי באחת חברים מהביצפר תקעו לי סכין ממש כבדה (היום שינסו לעשות את זה כל אחד יקבל גרזן! חחח) והשנה אחרי פשוט לא היה לי חשק בגלל זה. אבל מעבר, אני תמיד יוצא לזיקוקים או משהו, חייב משהו!
השנה... טוב, אין אנדרי, אין אנשים שיצאו איתי, הקצין החבר בדרום שקוע בלימודים :( ובאמת שהיחיד שנשאר לסמוך עליו זה הבולגרי... שאלתי אותו יום או יומיים לפני והסתבר שהוא קבע עם אנשים ללכת לאיזה פאב או משהו. התבאסתי מאוד אבל כמו יפני אמיתי המשכתי לי לחייך ואמרתי לו שאם משהו ישתנה שיגיד לי.
החלטתי שאני למרות הכל כן אלך לטיילת בעיר לפחות בשביל לצלם את הזיקוקים. בהתחלה עוד משנה שעברה, חשבתי לקחת איתי את המצלמת DSLR עם חצובה ולנסות להתחבא בסושיה. אבל איכשהו לא רציתי להסתמך על זה וגם הייתי לבד אז החלטתי שאשתמש במצלמה הקטנה ואולי אנסה את הפלאפון. רק שהפעם אני יודע איך לצלם זיקוקים וגם זוכר להפעיל מצב מיוחד לזיקוקים במצלמה הקטנה. הגעתי כמובן די מוקדם והתחלתי להסתובב ממש בקטנה. המחשבה הייתה גם לאכול משהו כי הייתי רעב וחשבתי שבסושיה יעשו סוג של דוכן נודלס או משהו כמו שנה קודמת אבל הפעם זה לא היה ורק מרחוק ראיתי שיש שם הרבה אנשים ואיזו מלצרית חדשה מסתובבת שם... בגלל שהיה הרבה אנשים וגם להגיע לשם זה לפלס דרך בהמון החלטתי לוותר על להגיד שלום לפחות בנתיים.
אחרי סיבוב קטן הבנתי שיחסית לא השקיעו כל כך השנה אבל הייתה כמות אדירה של אנשים. חזרתי לי לנקודה מסוימת שאין ממש עומס וגם זו נקודה ממש טובה לזיקוקים... השעה המתוכננת לפי האינטרנט הגיע והזיקוקים אכן התחילו ואיתם גם בא הסימן שבמקביל באותו רגע הושמע לראשונה ברדיו BBC שיר חדש של לינקין פארק "Until It's Gone".
שלפתי את המצלמה והתחלתי לצלם במצב זיקוקים והבנתי מהר שהיא מנסה להתחכות אחר הגדרות ואפקט שאמורים לעשות במצלמות DSLR בצילום כזה אבל היא ממש לא טובה בזה אז עברתי לפלאפון וצילמתי איתו קצת במצב אוטומטי שהוא לא הבין מה אני רוצה ממנו ממש, מצב לילה עשה לא בדיוק את מה שצריך למצב תאורה שכזה אבל צילמתי מעט וגם וידאו על הדרך. הזיקוקים נגמרו ואז מצאתי לי פינה עם דשא שאין בה איש, די חשוך וגם משם אפשר היה לעמוד עם חצובה וDSLR ולצלם את הזיקוקים, אולי שנה הבאה... בכל אופן התחלתי מהפלאפון לבדוק מה יצא מחקתי את מה שלא צריך ואז נזכרתי שיש מצב ידני במצלמה החדשה אז החלטתי לראות מה יש שם... האמת, הייתי בשוק כשראיתי את כל ההגדרות שרק צריך במצלמות DSLR!! למרות שהכל דיגיטלי, התחלתי להגדיר הכל בדיוק להגדרות שהייתי רוצה כדי לקבל משהו כמו שאני רוצה... אחרי שהגדרתי גיליתי שאפשר את ההגדרות ולהפעיל די במהירות.
אחרי זה הרעב די הרג אותי אז הלכתי להסתובב בין דוכנים וקניתי לי ביגלה מקל ארוף עם שום וזעטר במחיר מציק.
חזרתי לדשא וכבר הבנתי שהוא לא חם אבל שיהיה, נתתי ביס והאמת הוא היה ממש נהדר! עד כדי כך ששקלתי ללכת לקחת עוד אחד.
בכל מקרה זללתי אותו ובמקביל רציתי להעלות תמונה אחת לפייסבוק אבל מרוב האנשים האינטרנט זחל על 0!!
ואז הכל התחיל להשתפר... כבר חשבתי אולי לחזור הביתה אבל לפתע צילצל השכו הדתי המטיס מהבניין, דיברנו כמה שעות לפני והוא אכן אמר שאולי ילכו לטיילת, הוא התקשר להגיד שהם בדרך. נפגשנו אחרי כמה דקות, הוא בא עם אישתו ושתי עגלות לשתי הילדות שלהם, אני יודע הם דתיים והם מבוגרים יותר וזה לא בדיוק הפאן שאני מחפש אבל הם באו להסתובב ולראות זיקוקים בדיוק כמוני והם נחמדים וסבבה אז למה לא?
בקיצור השכן רצה לקנות לילדות שטויות זוהרים ואקדחי בועות וכל דבר שרק אפשר אז הם התהלכו הרבה בין דוכנים וזה היה מצחיק שהילדות קטנות עוד ולא כזה איכפת להן אבל הוא רצה חחח. עברנו פה ושם בין האנשים וטיילנו, הזמר ששר בעיר שר שם משהו מעפן וכלל לא היה איכפת מזה...
ואז קרה משהו... לא יודע אני כמה שעות לפני נתקלתי במספר הטייסת מהצבא והיה לי תחושה שמשהו עוד יקרה לגבי זה ולפתע מישהו קרא בשמי... הסתובבתי וגם לפי הקול זיהיתי...
היה זה אחד החיילים ששירתו איתי וגם היה זמנית ראש צוות ובכלל היה שכבה מעלי בתיכון איתי... בוכרי כזה שאחרי שהשתחרר שמעתי שפתח מכולת וכנראה התחתן...
דיברנו בקצרה, אכן יש לו מכולת מסתבר שגר בעיר שלי בקצה ולצידו הייתה אישתו הדתיה עם עגלה... גם הוא היה דתי...
מצד אחד הוא היה ברנש נחמד די שמחתי לפטפט איתו (במיוחד שהוא בסוף בעל מכולת ואני עובד במיחשוב, סורי על הסלפישנס) בכל אופן, כשהם המשיכו בדרכם, הסתובבתי וקלטתי שאיבדתי את השכן ומשפחתו... הצבא הזה... לא משנה מתי ואיפה רק מביא צרות...
הלכתי לכיוון אחד, הלכתי לשני, שלחתי לו הודעה אבל כלום...
ואז פשוט עצרתי רגע! הם רצו ללכת לדוכנים באזור ההוא, דיברתי עם הבחור פה, הם הולכים במהירות X ועם עגלות בין ההמון, עליתי על איזה משהו טיפונת גבוהה יותר, הסתכלתי בכיוון המשוער והאמת שהדהמתי את עצמי שישר קלטתי אותם! זה היה די מגניב דווקא חח ממש עיני נץ יש לי...
אחרי כמה דקות התקדמנו לאזור הזיקוקים שוב ונשאר כ20 דקות עד הזיקוקים ואנחנו מצאנו מקום נהדר לשבת ולהביט ממנו. לא עברה דקה והזיקוקים הפתיעו אותנו. חח לראשונה הקדימו...
שלפתי את הפלאפון, פתחתי את המצלמה עם ההגדרות והתחלתי לשחק... אני לא זוכר כמה תמונות צילמתי אבל מתוכן היו רק איזה 3 לא טובות שמחקתי כל השאר היו נהדרות! הטכניקה והתוצאה היו שונות בשל חוסר יכולת ייצוב טובה והיעדר שאטר פיזי מכאני, אבל אני יכול לחתום על זה שאיש לא יכל היה להוציא עם הפלאפון שלו תמונות יותר טובות באותו רגע! ממש התלהבתי והופתעתי לטובה! אני באמת לא יודע למה לא ניסיתי לפני לצלם במצב ידני, זה מדהים וזה מביא תוצאות מושלמות!
סורי, התמונה הייתה חייבת לעבור עריכה מה שגם הוריד באיכות. |
אחרי זה התחלנו לעשות את הדרך לכיוון הבית אבל אז הם החליטו שהם רעבים אז אכלנו פיצה באזור, פיצה זולה כזו שכונתית שדווקא אמרו שהיא טובה. לא הייתי אומר שהם ממש טובים אבל זה היה משביא ונחמד...
לאחר מכן כבר פרשנו הביתה.
למחרת נסעתי לצלם את המטס למרות שמזג האוויר לא היה נראה טוב כל כך. הגעתי וכמובן היו מלא אנשים רק שהפעם איכשהו לא התאמצתי למצוא פינה הכי גבוהה והכי טובה שיש... סתם נעמדתי באיזה מקום רגוע וזהו... המטס התחיל ואוטומטית עשיתי פול זום צלמטרה ו... אוי! רגע! צריך לעשות קצת זום אאוט!! חחחחחחחחח זה היה כזה כיף לצלם עם העדשה הזו! סוף סוף היה לי את כל הטווח שאני רוצה גם כאן... שנה שעברה צילמתי הכל בRAW כדי לפגוע באיכות כמה שפחות בזמן ביצוע CROP הפעם בכלל לא עשיתי קרופים!
משם המשכנו עם אימא לסופר לקניתי לי פינט של "Häagen-Dazs" לראשונה, רציתי מאוד לטעום את זה מאז שאכלנו את הגלידה שלהם בחו"ל מהעבודה. הפיינט היה נחמד וגם יש כל מיני טעמים אבל...
אני שמח על 2 הפיינטים של בן & ג'ריז שקניתי היום.
אז טכנית, למרות שדי לבד... די הצלחתי להעביר את יום העצמאות...
יום ראשון כפי הנראה תיכנס משכורת וזהו, הגיע הזמן להתחיל בהוצאות הכספיות! אתחיל לחפש מחירי טיסות ולתאם תאריכים. מבחינתי אני כבר כן מוכן למרות שאני כל הזמן מוצא עוד ועוד דברים. אבל הרי ברור שלא אצא מזה ככה... יש אינספור מידע על יפן, יש מלא אנשים שכותבים על זה ומדברים על זה ומה לא... טכנית כרגע יש לי 19 טאבים בדפדן שפתוחים עם אתרים לגבי הטיול ולצערי כל אחד מהם יכול להביא אותי לעוד 10 כאלה לפחות!
למרות שעלולות להיות לי בעיות אחריות, אני בהחלט חושב לעשות כבר רוט לפלאפון. אני מוצא כמעט כל יום סיבה טובה נוספת לעשות את זה.
אז אני מניח שזה ברור מה השיר שיהיה לפני פינת הצחוק?
פינת הצחוק:
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה