הפוסט הזה מאחר בשבוע שלם כמעט...
לראשונה יצא לי ככה בספונטניות להגיע לעדלאידע.
היה נחמד, אחלה השקעה...
רק איך אני אגיד את זה, ילדים רוקדים זה לא כזה מושקע, הם עוד ילדים ורק לומדים...
הבחורות היותר מבוגרות דווקא היה יותר טוב... נו לפחות אלו שהיום בואו נגיד קצת פחות לבושות ובאמת הזיזו את הגוף ולא ניפנפו בידיים או משהו.
זה באמת אבל היה ספונטני, הגעתי לשם ותכננתי טוב איך למצוא מקום עמידה, למרו שכבר היה מלא אנשים מצאתי משפחה רגועה שהילדים כמובן מקדימה ושתי מבוגרות שלא היו גבוהות, כלומר גם כשהכל יתחיל וכולם יקומו, אני עדיין אוכל להמשיך לראות ולצלם מאחוריהן.
בהתחלה הכל היה בסדר. לפתע מאחד הצדדים בא איזה בחור עם ילדים והתחיל לבקש לתת להם לעבור קדימה מכל מיני אנשים, די כעסו עליו כי כולם שם באו מוקדם תפסו מקום וזה מבקש לעקוף את כולם כאילו. קצת רבו אבל בסדר...
אבל אז באו...
שמעו, אני מכיר כל מיני גרוזינים פה ושם, כולם מנומסים נחמדים ומכובדים... אבל זה...
בקיצור באה איזו משפחה גרוזינית... וכמובן לא ממש היה מקום אז הסבתא... כן דווקא הסבתא! התחילה להדחף, צעקו עליה כעסו וכל מיני לה לא איכפת... לפתע הסתבר שהיא הגיעה עד אלי, ניסתה לדחוף אותי פשוט מהמקום קדימה...
אז לימדתי אותה קצת מה זה חוקי ניוטון, את דוחפת בכח X, אני דוחף באותו כח X בכיוון נגדי... אחרי כמה רגעים היא הבינה שזה לא הולך כנראה ועדיין ניסו פה ושם לעבור...
לפתע התחילו לזרוק מבפנים לעבר הקהל כל מיני סוכריות ומסטיקים, הסבתא שוב באה והפעם נדחפה בכל הכח נכנסה פנימה קדימה וכמעט חטפה מהם סוכריות וכאלה...
אני באמת מכל הלב רציתי אחרי זה לתפוס אותה לתת לה איזה אגרוף או משהו... בסוף מרוב הצעקות מכל הכיוונים היא הלכה משם ונשארה רק כנראה הבת שלה והנכד ועוד איזה קקה קטנטן שהיה כבר מקדימה והאמת לא הפריע, הבחורה אבל נדחפה גם כן פנימה ודי נהייתה מלפני, היא לא הייתה גבוהה אבל כל הזמן זזה כדי לנסות לצלם משהו עם האייפון שלה... ברגע מסוים עלה לי רעיון לקראת הסוף לתפוס לה את הטלפון לזרוק לצד השני, הלך הטלפון! הלכו התמונות! ועונש לא רע על כל הדחיפות!
לא עשיתי את זה בסוף אבל מה שקרה זה שבשלב מסוים נמעס לי לזוז מצד לצד כדי לצלם בלי שהראש שלה יתקע לי באמצע, הייתי צריך משהו קצת יציב... אז... אם היא לא גבוהה, היא לפני, אני כועס, וצריך משהו לייצב את המצלמה...
הפכתי את הבחורהלחצובה לכמה דקות!!!!
חחחחחחחחחחחח האמת לא יודע איך לא התפקעתי מצחוק מזה... היא גם לא אמרה כלום רתחה אבל כבר לא היה לה מה לעשות...
אחרי שהכל נגמר התחלתי לנוע עם כולם לכיוון אחד... ואז קלטתי שאין לי איך להגיע לעיר שלי כי כדי להגיע לשם צריך לעבור לצד השני מעבר לכביש שבו עדיין סוג של עוברת העדלאידע... למזלי בסוף התחילו לפתוח את הכביש והתחלתי לחתוך לרחובות צדדיים כדי להימנע מהפקק האנושי הענק...בנתיים התקשרתי לאימא שלי כי התכנון היה שהיא תסיים די מוקדם את העבודה ואז ניפגש או משהו... הסתבר שהיא שכחה את הטלפון בבית!!!! בעעעע!
אבל היה עוד תכנון וזה להספיק להפגש עם חבר מעיר אחרת באזור, חבר שותף מהמפגשים ההם...
אז אכן בסוף נפגשנו... אחרי דיבורים רבים וקצת סיבוב...
נהיינו רעבים והלכנו לסושיה... האמת הוא זה שדי רצה את זה חחחח זה היה מצחיק...
אחרי זה כבר בערב הוא עלה לאוטובוס חזרה ואני התקשרתי לאימא לעבודה והגעתי אליה ונסענו גם לקניון טיפה...
בקיצור עבר חג ממש מנוצל עד הסוף!
השבוע עבר די נחמד... ורק הרגע קלטתי! עכשיו יום שישי! מסורת שישי הגדול! ככה שעוד מעט אסיים פה ואראה סרט!!
מה שקרה בנוסף השבוע זה שבאחד הימים על הבוקר חטפתי התקף נוסטלגיה סוג של והתחלתי לחפש בפייסבוק כל מיני אנשים מהעבר... לראשונה עליתי על מישהי מהיסודי שהייתה תולעת ספרים ואם אני זוכר נכון ניסתה אפילו פעם אחת לפגוע בעצמה... הרי מי אז אהב תולעת ספרים? בכל אופן הילדונת נראית לא כזה רע, עשתה תואר בפיתוח תוכנה או משהו עובדת באיזו חברה בתחום וכל מיני... אחת מאלה שכן יצא ממנה משהו... זה לא גרם לי לדיכאון ולא כלום סתם היה מעניין... גם כשראיתי שיש לה הרבה תמונות עם מישהו וכנראה זה חבר שלה זה לא הזיז לי ממש עד ש...
ראיתי אלבום תמונות תחת השם... יפן.... כאן נהייתי כבר אדום!!!!!
היום גם עבדתי, דווקא לפעמים לעבוד בשישי זה נחמד...
אז בבוקר ראיתי שאחד מהצוות העביר אלי איזו קריאה כדי לטפל בה ביום ראשון כי הוא לא יעבוד בראשון...
הקריאה הייתה של איזו בחורה אחת נחמדה שגם יש לה טלפון כמו שלי...
כשהבחור מהצוות הגיע אחרי אז שאלתי אותו מה בדיוק הולך שם... ואז הוא הסביר לי שהיא טסה לחו"ל לשבועיים בערך והוסיף... אה, ואתה לא תנחש לאן היא טסה...
די, לא? רציני? יפן!!!! חחחח דאמן זה מקיף אותי מכל כיוון! זה כזה טוב!
בקיצור, זו בחורה שחברה לא רעה של חלק מהיפניות בחברה והיא ממש סבבה אפשר לדבר איתה, אז שלחתי לה מייל אם יש מצב שהיא תספר לי קצת על מחירים מסלולים מקומות וכל מה שאפשר...
תוך ממש כמה שניות היא התקשרה! מסתבר שגם היא עם שריטה במוח על יפן כמוני בערך... בקיצור היא סיפרה לי בקצרה שזו לא פעם ראשונה שהיא טסה ומסתבר שהיא מטיילת ממש בסגנון שלי רק השינה לא ברור קצת אבל סבבה... בקיצור... הייתי קצת בהלם, היא תיארה בקצרה את הטיול הפעם, וממש נחמד והמחיר... כמעט חצי ממה שחשבתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בקיצור, בעזרתה יש לי השארות קצת שונות עכשיו של מחירים, רעיונות נוספים, תאריכים מעניינים יותר, ובנוסף כשהיא תחזור היא תביא לי מלא מידע נוסף...
בנתיים מה שבנוסף קורה, זה שHTC מכריזים עוד כ4 ימים על מכשיר חדש, לבנתיים השמועות כל כך מעניינות שאם הן נכונות, אני יותר משוקל לשדרג! זה הזוי גם בשבילי שאשדרג כל כך מהר אבל היי, זו ההנאה שלי, יש שיפורים שאני רואה למוצדקים ויש לי את הכסף במיוחד כשהבנתי שהמחיר לטוס ליפן יכול להיות פחות ממה שחשבתי...
בכל אופן את זה אדע רק אחרי ה 25...
בנתיים, המכשיר שלי עבר כל סוג גיבוי אפשרי, וכנראה מחר אני מתחיל לעבוד על הפריצה שלו!
פינת הצחוק!
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה