כמה עבודה...
נהיינו כבר 6 אנשים בחדר. נהיה צפוף והחברה הזו לא קטנה, העומס רק די גובר. עד כדי כך שיש כבר דיבור שאולי יביאו לנו עוד מישהו.
מה שבטוח לא משעמם אצלינו... יום ראשון כנראה אני הולך רוב היום לעבוד על שרת חדש בחו"ל ומי יודע מה עוד :)
באחד הערבים, אני בבית ולפתע המנהל שלי מצלצל ומספר שמישהו מדרג בכיר כנראה מפוטר, בכל מקרה ביקשו לסגור את כל המשתמש שלו. הבעיה שהמישהו הזה מכיר כל מיני סיסמאות בחברה וזה גרם להרבה בעיות ושינוי סיסמאות רבות של ההנהלה הבכירה. ומי שצריך סיסמא במידית אז היה אמור להתקשר למספר מסוים שהפנה אלי. בקיצור זה היה סוג של ערב עבודה עם כוננות. למזלי הלילה היה שקט אבל משהו כן היה מציק בכל זה. למחרת אחרי שהכל די נרגע היינו צריכים לעבוד על שיטה חדשה של סיסמאות למטרה המסוימת הזו בכדי למנוע תקריות עתידיות כאלה. ואכן עלה רעיון מעניין ולא רע. בנתיים התחלנו לבנות תוכנית מסודרת לכך ואני מתנדב להיות הניסוי כי אני יודע שברגע שקורה משהו אני אדע איך לצאת מזה בלי בעיה.
זה לא משהו ממש מיוחד בחברה אבל בסוף התקשר המנכ"ל למנהל שלי וקרא לו לשיחה שהתמצית שלה זה שאף אחד לא מפוטר כרגע ויש לפתוח חזרה את המשתמש של אותו אדם.
למרות שהמנהל שלי לא אמר לי במפורש אז הבנתי שהוא לא רוצה ששאר הצוות ידע בדיוק מה היה בלילה... למזלי קלטתי את זה מהר.
אני לא לגמרי יודע למה דווקא אלי המנהל בחר להתקשר אותו ערב אבל אני שמח שזה היה ככה, זה אומר שהוא כן סומך עלי ולי זה טוב (למרות חלום משונה שהיה הליה).
השבוע גם לפתע ביקר אצלנו מנהל של אחד המשרדים בחו"ל, בחור ממש מצחיק וגדול כזה חח... תמיד כיף לראות אותם.
השבוע בגלל ריבוי הוצאות על אוכל וכי נמעס לי לאכול כל הזמן את אותו הג'אנק פוד, ניסיתי כל השבוע להביא אוכל מהבית. זה אכן הצליח ורוב הימים אכלתי עם עוד חבר מהצוות שגם מביא אוכל מהבית לרוב.
באחד הימים התישבה לאכול איתנו אחת היפניות, היא מבוגרת מהשאר וגם יודעת עברית. הייתה די שמחה כי בקרוב טסה לחופש ליפן. דיברה על זה קצת על כל מיני מקומות והרי זה ברור מה עובר לי בפנים בקטעים כאלה...
הרגע בדיוק קראתי משפט מעניין בפייסבוק שהסביר לי בערך מה שקרה במהלך הארוחה הזו...
"ישנו שלב קריטי, שבוא היית לבד יותר מדי זמן, שהמוח שלך עובר מ"לא אל תגיד את זה" ל"אה, פאק איט. תגיד את זה, נראה מה יקרה""
בקיצור לאור ההתלהבות שלה לטוס ליפן וכמה שזה עולם אחר והכל, שאלתי מה גרם לה לבוא לארץ? התשובה הייתה מצד אחד מבאסת מעט, מצד שני זו הייתה הכנה נהדרת למה שקרה הלאה... היא ענתה, "כמו שכל היפנים כאן, התחתנתי עם ישראלי" את הבאסה במשפט הזה לא באמת הבנתי אלא שבעצם אין סיכוי גדול למצוא בארץ יפניות רווקות. בכל אופן מכל השיחה איתה על יפן וכל זה ועל טיולים והעידוד מהחבר לצוות יצר תמונה מעניינת אצלי בראש...
מטוס שאני יושב בוא שטס לאירופה... פונה... ליפן!
אומנם בקטנה, אך אכן התחלתי לחשוב על הכיוון הזה...
יום חמישי הייתי אמור לעשות משמרת ערב... האמת שבשל הדיכאון מהבדידות לאחרונה וכנראה הרבה סוג של חרמנות או מה שזה לא יהיה... היה לי סוג של תוכנית לבדוק איזה פרסום שראיתי באינטרנט על בחורה בתשלום שכנראה היא יפנית... זה די הפיל אותי מה שנקרא... לא באמת ידעתי אם הפעם אכן אלך או לא או מה... אבל מה שקרה... אני באמת לא יודע איך להסביר את זה...
לפתע אחד מהחברי צוות החליט להתחלף איתי מה שדווקא מאוד היה טוב לי, אני לא כזה אוהב לסיים את השבוע עם משמרת ערב וגם היה תכנון ללכת לסושיה כי לחצי יפנית יש יום הולדת ורציתי להביא לה לפחות משהו, זה לא שהיא כזו קרובה אלי וגם יש לה חבר אבל, היא כל פעם מפתיעה אותי בכל מיני דברים קטנים בסושי אז למה לא...
אז ככה יצא שהמזימה המלוכלכת שלי ירדה לטמיון וטוב שכך, אימא שלי מצאה איזה סוג של שעון זול כזה שנראה כמו העתיקים האלה על שרשרת שלוחצים על כפתור כדי לפתוח... לא יודע אני לא מבין במתנות במיוחד לא בבנות אז פשוט זרמתי אני יודע...
הגענו לשם ומן הסתם החצי יפנית לא הייתה וזה היה די צפוי, היא הייתה בסוג של יום כיף עם החבר שלה :( בכל אופן העברנו את זה דרך אימא שלה... היה קצת מחיק וכאלה... היה ערב נחמד כרגיל.
לאחר מכן בערב הורדתי לרגע את הכלבה למטה כרגיל. כשחזרתי, אימא אמרה לי שהטלפון שלי צילצל מקודם. הלכתי לראות וראיתי מספר שלא רשום לי באנשים קשר ואז הודעה מהמספר הזה. ההודעה הסבירה הכל, זו הייתה החצי יפנית שאמרה תודה וכאלה ושלא הייתי צריך חחח ממש בחורה מגניבה זו... גם בפייסבוק רשמתי לה ברכה נחמדה כזו אז גם שם היא רשמה תודה וכאלה... כמובן את המספר שמרתי. אני לא יודע אם אי פעם אצטרך אותו אבל היי, יש לי מספר של יפנית בטלפון! חחח
אבל גולת הכותרת דווקא הגיעה מבן... בן שלח לי כמה ימים לפני כן סרטון כלשהו על יפן. זו תוכנית כזו עם איזו כתבת בריטית מוכרת. הבעיה שכשהוא שלח לי את הסרטון לא היה לי את הזמן לראות אותו ולאחר שיחה קצרה איתו אתמול הבנתי שאני צריך לראות את זה כי הוא לא סתם שלח לי...
התחלתי לראות...
בקצרה, מדובר על כך שביפן יש כמויות אדירות של אוטקואים וכל מיני כאלה וכמה יש ירידה בילודה וכל זה קשור גם לכלכלה והמון דברים... אבל בקצרה...
מה שכל זה הראה לי זה הפאזל הזה... של למה יפניות באות לפה ולמה לעזאזל אני עדיין לא עושה את מה שצריך להיעשות...
בקיצור, נראה לי שאכן אני מנסה לברר הכל... לתכנן, והקיץ הקרוב לטוס ליפן! המטרה, לטייל להינות אולי אם התזמון יהיה מושלם להיות שם בהופעה של לינקין פארק ואם אכן הכל כך... מי יודע... אולי לא לחזור לבד!
בכל מקרה אם לא ילך ולא אכיר שם מישהו... שם אכן שווה לנסות אולי ללכת לבחורה בתשלום...
וגם אם זה לא... בכל מקרה התגעגעתי למה שקרה לי בארה"ב... שם לראשונה הבנתי את ההרגשה של ללכת ולהסתובב אחורה בגלל בחורה שעברה וכמעט להתקע בדברים וכל מיני... כמחצית הפעמים שזה קרה בארה"ב היו בגלל אסיאתיות והבחורה ההיא שגם הייתה במופע של ספיידרמן שם... המראה המושלם האלוהי הזה!!!@!#!#!!#!T@%^$!@$#!
אני חייב לעשות את זה... ואם זה לא ילך אז מקסימום סתם נעשה טיולון באירופה איפשהו... מה לא מגיע לי קצת לנוח ולהינות?
אכן אבל נראה לי שזה דווקא אפשרי... יש כפי הנראה לא מעט יפניות בארץ ואיכשהו זה כן קורה...
בחור שלא מעשן, לא שותה, נאמן ורואה בך את הדבר הכי יפה בעולם... מה לא טוב פה? חח...
בין היתר המאחרת מהסושיה כנראה הולכת יום ראשון לאיזה מרכז ליפן או משהו וכנראה שאצטרף... סתם כי זה בטח מעניין וגם אם לא... אני חייב את ההזדמנות לברר איך היא ובעלה היפני הכירו שם... ואני צריך את השאלה הזו להפנות גם ללפחות יפנית אחת אצלנו בעבודה! גם אם זה מביך גם אם זה מוזר אין חייב! אני צריך כמה שיותר מידע ולהתחיל לחסוך כל אגורה כי גם ככה לא ברור אם יהיה לי מספיק כסף לטיול הזה...
אין יותר סתם לקנות משהו אפילו צריך לחסוך בממתקים הביתה. צריך לברר גם מחירים ולבדוק בעבודה כמה מקסימום חופש אני יכול לקחת לדבר כזה...
טוב בגלל שהפוסט הזה נהיה די ארוך, על החלום שהיה לי הלילה אכתוב בפוסט נפרד. גם נראה לי שאפרסם אותו רק מחר :)
ובנתיים... פינת הצחוק!
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה