לא ידעתי למה לצפות כשהבנתי שאני עובד לבד בשישי, אולי יהיה משעמם, אולי יהיה מלא עבודה אולי רגיל...
המטלה היחידה שמראש ידעתי בבירור שעלי לעשות זה להחליף באחת הקומות סוויטץ' באחד אחר ואת ההוא לשים בקומה אחרת בנתיים...
על הבוקר הלכתי לעשות את זה לצערי אחד הברגיל שלו נתקע שם כולו שחוק ולא יכולתי להוציא אותו... ואז האחר שהבאתי במקומו כביכול היה צריך לשנות לו כתובת וגם זה הסתבך כי מתוך כולם הוא דווקא עם ממשק שונה ובממשק זה לא הסתדר לי ולא איפוס ולא כלום לא עזר... אז בסוף לקחתי והצלחתי להכנס אליו בTelnet כמה שזה שונה בHP, הבסיס של סיסקו הספיק כדי לדעת בדיוק מה ואיך לעשות! האמת נדהמתי לגלות שאני משתלט עליו תוך רגע בלי למצמץ...
אחרי זה גיליתי שהמנהל שלח לי מייל עם מטלות, הייתי צריך להוציא דוחות ממערכת טלפוניה חדשה וזה לא הסתדר לי לגמרי! בנתיים היה צריך להכין מחשב מיוחד עם תוכנות ספציפיות ככה שלא היה לי אימג' בשבילו וזה יותר זמן וגם 2 לפטופים.... אז החלטתי על הלפטום הראשון ליצור אימג'... אבל הכל בו נתקע פשוט כאילו משהו דפוק ובנתיים גם כולם באים אלי עם תקלות כאלה ואחרות ובקיצור היה ממש ממש ממש עמוס אבל כאן הקטע, אני שולט בעניינים ופשוט כשצריך מבקש שישלחו לנו מייל ואחזור אליהם... טאכלס בסוף טיפלתי בכמעט הכל רק שהלפטופ עם האימג' התעקב עד סוף היום ולצערי הייתי חייב פשוט לטוס משם ישר לרכבת ולשדה התעופה...
עוד ברכבת ראיתי שהדודה והבת דודה נחתו כבר... למזלי הספקתי לפני שהן יצאו עם המזוודות... לקחנו מונית משם למלון בעיר שלנו שהן לקחו ונפלנו על נהג מונית רוסי... לרוב אני לא אוהב כאלה תמיד הם מנסים לקמבן אותך חושבים את עצמם וכל מיני... שאלתי על המחיר ולתדהמתי המחיר היה כזה שעוד רגע חשבתי להשאיר לו טיפ! ציפיתי לכמעט 100 שח יותר!
הגענו למלון ובלובי הייתה רק בחורה אחת וזה לקח מלא זמן עד שהיא טיפלה באלה שהיו לפנינו ובת דודה שלי התחילה להתלונן וכאלה... ואילו אני דווקא הייתה חמודה הזו בלובי... ממש לא רעה...
בכל אופן קיבלנו את החדר עלינו בת דודה שלי כולה לא שמחה כרגיל אבל החדר דווקא נחמד, ממש דירה קטנה נחמדה...
עד שיצאתי למרפסת... זה היה בדיוק זמן השקיעה, השקיעה בדיוק מול העיניים שלי בצורה נהדרת הפלאפון עם סוללה טעונה ויאללה... חחח
לאחר מכן הגענו אלינו הביתה, אוכל וכל מיני ואז די קרסתי על המיטה לכמה שעות עד שהן כבר הלכו...
היום בבוקר אכלנו בבית קפה מוכר שכבר היינו שם איתם ועם אחרים לא מעט ונחמד שם אבל היום השירות היה די לא משהו וכרגיל הבת דודה התלוננה וזה די יצא מגעיל כל העסק... משם הלכנו אלינו הביתה ואחרי כמה זמן פשוט משעמום שוב קרסתי על המיטה...
בערב הן החליטו לחזור למלון להתלבש ואז ללכת לסושיה שלנו :)
הן לקחו מונית לשם עם אימא ואני ביקשתי שיתקשרו אלי כבר כשיהיו בדרך לסושיה ואני אגיע ברגל... הגעתי והמארחת לא הייתה שם, אימא כבר דיברה איתה בטלפון... הייתה המלצרית החמודה שם ושוב בת דודה שלי פה ושם התחילה... לא הבינה כל מיני דברים בתפריט הכל לא כמו שזה צריך להיות ואז כשהמלצרית הסבירה לה לגבי המנה שהיא רצתה היא כאילו לא רצתה לשמוע אז גם אני הסברתי לה אבל לא חח בקיצור בשלב מסוים אני פתחתי את הפה קצת בקטנה על בת דודה שלי ותוך רגע למזלי הם כולם נרגעו אחרת הייתי נשאר שם בלי שום בעיה לאכול לבד...
בכל מקרה במקום הזה לא יכול להיות לא טוב אז היה ממש נחמד כרגיל ואז לקראת הסוף לפתע המארחת הגיעה ובכלל היה נהדר! חוץ מזה שאני שילמתי על הכל ולא מעט...
מחר הן רוצות לאכול איפשהו ארוחת בוקר ואז ליסוע עם חבר של אבא באוטו שלו לבית הקברות לסבא וסבתא... אני ממש לא רוצה לשם האמת... אני לא מרגיש את זה בצורה הזו אבל הם די סוחבים אותי איתם...
אני מסרב להודות בזה בנתיים... אבל... גם הקטעים שאני פשוט קורס במיטה וזה, אני פשוט כנראה מעט שוב מדוכא ומרגיש שוב את הבדידות...
לבנתיים...
My Precious!!!!
פינת הצחוק:
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה