הוט פתחו כנראה למהלך החג או החגים את רוב הערוצים שלהם...
אז מצד אחד אני יודע בוודאות שיס עדיפים על הוט, ערוצי הסרטים של הוט מעפנים לחלוטין ובקושי יש מה לראות...
אבל ערוץ אחד הוט לא הרסו וזה ערוץ דיסקברי. אז היום ראיתי קצת תוכניות על חייזרים וכאלה... מעניין באמת לדעת עוד, כל מקרי החטיפות כל המקרים המיסתוריים האלו... חלקם אולי אכן אשליות של אנשים, חלקם אולי שקרים, חלקם אולי פרויקטים סודיים של צבא כזה או אחר... אבל ישנם סיפורים שהם מעל ומעבר לכל יכולת צבאית אנושית להיום... אני לא יכול לדעת האם הם אמיתיים או לא כמובן, אבל דבר אחד אני כן בטוח... אין מצב שבכל היקום הזה, הכוכב הזה הוא היחידי שמכיל חיים...
הידכאון והבדידות ממשיכים לגמור אותי... אני מחפש אתרי הכרויות חדשים, חורש על המוכרים, מנסה אפליקציות חדשות ומה לא... פשוט כלום... גם כשאני כותב למישהי אין מענה ובאותם מקרים נדירים שיש מענה זו שיחה קצרה שלאחר כמה זמן נגמרת באי התאמה שלי לבחורה מסיבה כזו או אחרת או פשוט כי השיחה לא זורמת בכלל...
לעיתי קרובות אני לוקח בסופי שבוע את המיטה של הכלבה אלי לחדר, סתם שתישן אצלי קצת... לפעמים היא לא רוצה, לרוב כי אצלי חם... אבל אתמול זה היה סיוט היא ממש שיגעה אותנו לא רצתה כמעט נשכה אותי ומה לא... כאילו... שום בחורה לא רוצה אותי ואפילו הכלבה שלי לא רוצה לישון אצלי... בכלל אני יושן על מיטת יחיד מעפנה, הבית כולו שכנים מגעילים מעפנים, הדירה לא משופצת כבר מלא שנים ואבא רק עושה עוד ועוד בלאגן...
הדיכאון רק מתגבר ומתגבר...
היום רציתי סתם לפטפט עם מישהו... פה ושם אנשים קצת התכתבו איתי בפייסבוק אבל סתם שולי כזה... עם אחד ניכנסתי לשיחה עמוקה יותר על כל הבדידות שלי וזה... זה אחד כזה שאני לא מכיר יותר מדי ואני קולט שזו אולי טעות לדבר איתו על כל זה... זה מזכיר את הטעויות שלי בעבר... זה כל כך כל כך מדכא...
אני עייף מכל זה...
לבסוף אימא פתאום רצתה לצאת קצת החוצה סתם... אז הלכתי איתה... הלכנו בטיילת... מלא אנשים מלא זוגות...
המחשבות שלי פשוט שקעו למאין ריקנו כזו... דיכאונות משונה... הייתי שם פיזית אבל המוח לא שם...
מסתבר שבנתיים כמה חברים החליטו לצאת קצת סתם כזה... תזמון נוראי למרות שלא היה לי מצב רוח בכלל... הגענו עם אימא לקצה השני של הטיילת... די מזמן לא עברתי שם ברגל... עשו שם קצת שיפוץ באיזה אזור...
קלטתי בצד מישהי בלונדינית סתם יושבת לה לבדה כזה... אולי מחכה למישהו אולי לבד אולי איזו נרקומנית... לא עניין אותי אבל קלטתי שנחמד שם כזה... הגעתי למסקנה שפעם הבאה כשבשישי בא לי קצת לצאת ובטח לא יהיה עם מי, אני פשוט אלך לשם לבד לשבת קצת לתת למחשבות לזרום...
אבל בטאכלס... פרויקט ונוס, אני בכלל לא בעד יותר! האנושות לא שווה את זה... האנושות שווה רק השמדה וזהו... אין לי תקווה לכל זה כבר... די...
רק עולה כל הזמן המחשבה... כמה עבים החלונות בקומה האחרונה בעזריאלי, כמה קשה לשבור אותם?....
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה