יום חמישי היה יום ההולדת של סולמית...
שנה שעברה אחד שהיה אז סוג של חבר שלי מהצבא שהם הכירו דרכי, שלח לה זר פרחים והיא נורא התלהבה... אני לחלוטין לא הבנתי איך האידיוט הזה שלח לה זר ועוד טוען שלא מעוניין בה וזה סתם ועוד אחרי זה הפסיק לדבר איתה ובמשך חצי שנה היא ניסתה להשלים איתו לא שהיא עשתה לו משהו הוא לא רצה עד ש5 דקות אחרי שהוא הפסיק לדבר איתי הוא התחיל לדבר איתה! חחחחחחחחחח
בכל אופן הזר הזה די סיבך אותי... היא לפני כמה ימים שוב קצת הזכירה לי את הזר הזה כאילו זורקת לי רמזים כאלה שאני אמור לשלוח לה זר גם...
די לא ידעתי מה לעשות... אני בכלל לא אוהב פרחים וכל זה, אבל לא רוצה לאכזב אותה איפשהו ומצד אחר פרחים זה לא לבת זוג וכאלה? קיצר ממש לא ידעתי מה לעשות אז ניסיתי לשאול את בן...
והוא רשם לי כזה דבר... "אם תשלח לה זר אתה תתן לה רמז" כאן נגמרו כל הבעיות וההתלבטויות שלי!
אני לא מעוניין בה! כידידה היא סבבה! אבל לא רוצה ממנה כלום מעבר (אולי עוד הייתי שוקל בכלל אם היו חותכים לה 20ס"מ מהגובה!) אני גם לא רוצה לשלוח פרחים כשאני מרגיש שאני חייב או משהו אלא מתוך רצון ואהבה וזה משהו שאין כאן ממש... להפך אני חושב שכאן צריך רמז שאני לא מעוניין בה דווקא...
בכל אופן התוצאה הייתה בסדר, כתבתי כמובן מזל טוב והכל בצורה יפה וארוכה והיא אמרה תודה ואז בערב גם התכתבתי איתה וכל מיני ונראה לי שזה עבר סבבה...
אבל... הצרות שלי לא נגמרות כאן! שישי... ה 8 למרץ! יום מקולל שאני לא סובל!
חג האישה הבינלאומי, תגיד לכולן מזל טוב תתנהג כאילו הן מלכות וכמובן פרחים...
זה כבר לא הקטע שאין לי מישהי שאני אוהב ואכן ארצה לתת לה פרחים וזה לא הקנאה בזוגות האחרים בחוץ...
זה יותר קטע שאני תמיד מפקשש עם אימא שלי... איך אני על הבוקר יכול לבוא להביא לך פרחים וכל זה? צריך ללכת לקנות! ואם אקנה מראש אז לא תראי אותי נכנס הביתה עם זר יום לפני מה שיהרוס את ההפתעה? ונגיד נכנסתי בלי שראית, איפה אחביא אותם שלא תראי? בחיי זה סיוט!!!!!!!!! במיוחד כשזה סופי שבוע...
אבל מעבר לזה! מגיע לכן???? לא באמת! למה לעזאזל יש לכן חג? מה עם הגברים? לא צריך? מה כבר עשיתן שמגיע לכן חג? על זה שאתן גורמות לי לסבול תמיד ולבדידות תמידית? על זה שמעולם לא היה לי דייט וגם כשכבר היה אמור להיות הברזתן? מה שאתן שוות זה לפתוח את הרגליים במיטה וזהו! זה מצידי מה יש לי להגיד כרגע!
מין, לבשל ולנקות! זהו!
ביפן לפחות יש סוג של חג שבוא הנשים מביאות מתנות הזכרה לגברים כדי להזכיר להן על בוא ה 8 למרץ...
זה כבר סוג של שיוויון...
בקיצור יום סיוט! ואחרי מה שכתבתי למעלה אני באמת מבין שאולי אני צריך להיות לבד ולתת לצ'ארלי הארפר משני גברים וחצי להשפיע עלי... אולי זה מה אני צריך ללמוד רק להכניס בנות למיטה וזהו...
כמה שאני מחכה ומחפש ומתפלל לאחת והיחידה זה הרי משהו שכנראה לא באמת קיים... אהבה דו צדדית? גם לא... כמו שהיה באיזה פרק של איך פגשתי את אימא... בזוג תמיד יש את זה שרודף ואת זה שמתפשר... כלומר אחד שאוהב את האדם והשני שלא אוהב אבל לא רוצה להשאר לבד ולא מצליח להשיג את זה שהוא אוהב אז הוא נשאר עם זה שאוהב אותו ומתפשר...
אז מה בעצם כן קרה היום? בתוכנית, לקום מוקדם ולקחת את הכלבה לוטרינר...
מוקדם לא יצא אבל הלכתי... שיא החום! כמו קיץ! נתן לי הרגשה נהדרת למרות היום הזה...
הכלבה קיבלה 3 חיסונים, בדיקה כללית וציפורניים... היא פחדנית ותמיד מנסה לברוח משם אז אחרי שסיימנו חיכיתי שהוטרינר יסיים את שיחת הטלפון ואז אשלם לו והכל... אז בחדר ההמתנה היא ניסתה למשוך אותי החוצה אז אמרתי לה
"בך כבר סיימו להתעלל, עכשיו יתעללו רק בארנק שלי ונלך" כולם שם צחקו!
בכל אופן יצאנו ורציתי לקנות לה משהו אז נכנסנו לחנות חיות ליד אבל לא היה להם משהו טוב ומה שהיה היה נראה לא טרי והיא לא ממש נמשכה לזה... אז הלכתי לראות פרחים לאימא וגם לטייל איתה קצת... החלטתי להחזיר אותה הביתה ואז ללכת לקנות לבד פרחים... רגע לפני שניכנסנו הביתה נזכרתי שבית ליד נפתחה חנות לחיות מחמד! ניכנסנו לשם למרות שהיא משכה אותי הביתה ואז היא התחילה שם להריח הכל בכיף! הרי הכל טרי שם... מצאתי בדיוק מה שרציתי לקנות לה (תכף תבינו למה) ואז גם המוכרת הוסיפה מתנה קטנה (מאותה סיבה שתכף אסביר) על הדרך שאלתי אם הם מוכרים את האוכל שהיא אוכלת תמיד כי הוא לא כזה נפוץ ולמזלי הם מוכרים ומחיר טוב... אמרו שהמשלוח חינם אבל הסברתי שעד שהשליח יצא מהם אני כבר אבוא פעמיים אליהם חחח
היה נחמד שם ואני רק מקווה שהם לא יקרסו כמו רוב העסקים באזור הזה... אזור יקר וקשה לעסקים קטנים כאלה...
(בעצם... אמשיך לספר על מה היה היום ובסוף אסביר על מחר ותבינו למה ההשקעה וכל הקטע עם הכלבה)
חזרתי הביתה ו... אימא שלי פשוט במובן ישיר!! שלחה אותי לקנות לה פרחים... טוב לא יודע שיהיה... אוף...
בכל אופן חזרתי והחלטנו ליסוע לעיר ליד למרכז ריהוט מסוים כי היא משגעת אותי שאני צריך מיטה חדשה... אז היא רוצה לקנות לי מיטה שהיא כמו ספה אבל עם מיטה נוספת נפתחת שכביכול יהיה כשתהיה לי מישהי...
כן... בטח! מישהי תרצה לישון ככה? אז מבחינתי זה או מיטת יחיד נחמדה (ועדיף ככה) או מיטה זוגית אם ללכת לפי הרצונות שלה... מיטה זוגית אין לי מקום בשביל וזה רק ידכא אותי רוב הזמן... על מיטת יחיד רגילה אני עוד אצטרך לריב איתה...
היא בנתיים בשלה רוצה לקנות איזו עמינח או משהו כזה... אני רוצה ליסוע לאיקאה לראות שם כמו בן אדם ולא איזה מחסן מעפן... בכל מקרה אמרתי שנראה לי אנחנו ניסע כבר קצת מאוחר מדי אבל היא הייתה בטוחה שזה בסדר...
אז נסענו... והכל! כולל הכל! היה סגור כבר... אבל היה מצב רוח ובמקרה... רחוב ליד... מקס ברנננננררררררר!!!!!
אז הלכנו לשם להרעלת שוקולד! חחחח דפקתי שם משפט חכם נוסף להיום... "בחיים לא צריך כלום חוץ משוקולד וסושי"
משם היום די נגמר...
אז אחרי יומיים של לא יודע מה לעשות עם הנשים האלה... מחר יש לי הקלה! יש יום הולדת למישהי שאני ממש ממש אוהב אותה! היא לא צריכה פרחים ולא תאהב אותם... היא דווקא תעדיף את העצם הגדולה שקנינו היום! מחר היום הולדת של הכלבה שלי!! (עכשיו הבנתם?) היצור הכי מגניב ומדהים בעולם!
לקראת הערב... אימא זרקה משפט שהנה אנדרי לא התקשר לא כלום ולא יפה מצידו... אחרי כמה זמן הוא התקשר חחח בקיצור מחר בבוקר זוללים טיפה וכנראה נוסעים לטייל לאיזה יער או משהו... המצלמה כבר בהיכון! (לא רוצה מחר כלום חוץ מלצלם ואם יהיה יותר מזל זה יגמר בסושי!)
וכאן עלתה מחשבה!! אני עדיין מחפש לקנות משהו (קראו לזה חווית שופינג או לא יודע מה אבל שיהיה) טלוויזיה כרגע לא ממש בקטע משום מה, מקרר אימא שלי רוצה אבל לא החליטה עוד, אוזניות לא בטוח שבא לי...
אבל למצלמה אני כבר כל הזמן שיש לי אותה רוצה לקנות עדשה... אבל כל הזמן הזה את אותה העדשה! כלומר זה לא משתנה ובלא מעט טיולים אני מתבאס שלא קניתי אותה עדיין... מחר כנראה זה שוב יקרה...
אז יום ראשון שאמור להיות קצר, אני נוסע לטיול רכישה! אני קונה את העדשה! (אלא אם איזה חבר מהלימודים יזרום להפגש ואז זה יידחה שוב אבל מסיבה טובה!)
ולכן בנות...
נשאר לי רק דבר אחד להגיד:
פינת הצחוק:
משחק צללים יפה |
אני מת לדעת מה הלך שם אותו יום, נתנו לשוטרים יותר מדי כבוד |
חחחחח ענק לא? |
בדיוק כמו הכלבה שלי, גם המחשבה וגם הגזע |
זיכרון הפלאש של פעם לצד של היום |
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה