זה היה יכול להיות שבוע נוסף רגיל ללא שום דבר שונה או חדש.
אבל כבר ביום ראשון התקשר מישהו, חשבתי זה לגבי עבודה. אבל הפעם זה היה לגבי הזבל ההוא שקניתי אז וניסיתי למכור. שמחתי דווקא. סגרנו על זה שאני אגיע אליהם (עובדים במשרדים באיזה מקום שאני די מכיר) כי הם רצו לבדוק את זה. יום שני אכן הבאתי אותו איתי וכשיצאתי מהעבודה נתתי לאיש צלצול אבל משהו שם לא הסתדר למישהו וביקשו לדחות את זה, דחינו ליום רביעי כי שלישי אני לומד.
היומיים האלו שלישי ורביעי סוג של דיכאו אותי... סתם הכל כזה נמאס לא ראה התקדמות איתי ולא כלום... פשוט באסה שכזו.
יום רביעי החלטתי שאני לא מתקשר אליו אלא אם הוא יתקשר אלי. זה לא קרה... אז חשבתי ללכת הביתה כבר אבל השבוע התרחשו כל מיני ארועים כאלו ואחרים וככה קרה שהתגלגלתי אי שם לתל אביב למרכז מידע של, בואו נקרא לזה ארגון כלשהו כדי לא לחשוף את עצמי יותר מדי... את הארגון אני די מכיר אך מעולם לא יצא לי להפגש איתם או להגיע למרכז הזה... דרך הארגון הזה יצא לי להכיר חבר אחד שהסתבר שהיה איתי אותה טירונות באוהל עם הבייר, אבל זה לא נגמר... כשהכרנו את המרצה שלנו בקורס הקודם, נכנסתי אליו לפייסבוק קצת לגרד פרטים למרות שהוא אמר שהוא לא נכנס לשם בכלל... הסתבר שבחברים המשותפים החבר הזה כי הוא הרצה למרצה שלי על הארגון בעבר. דבר זה הוביל לשיחות מאוד מעניינות בזמנו עם המרצה וזה נתן השפעה חיובית רבה.
אז ככה התגלגלתי יום רביעי למרכז הזה שאותו יום הם גם עשו מפגש.
מצאתי את עצמי די מהר מתחיל להכיר אנשים חדשים, כולם שונים מה"נורמאליים" שסובבים אותי ביום יום ובכלל וכולם די מעניינים...
התכנון היה סתם להגיד שלום לפטפט קצת עם החבר הזה וללכת הביתה... אבל זה זרם מאוד שם ונשארתי למפגש ואז המפגש התארך כי היה בחור שם שלא ממש ידע להקשיב הרבה אלא דיבר הרבה בעצמו ולקח לידיו את הרוב אבל זה מצב טוב לקבוצה הזו ואם אכן הוא יחזור עם חברים נוספים כמו שהוא אמר יש כאן פוטנציאל מעניין.
בסוף מצאתי את עצמי בכמעט חצות עולה על האוטובוס הביתה!
אבל בחיי נהניתי דווקא מכל זה.
חמישי עבדתי ערב והאמת שום דבר מיוחד לא היה.
היום זה התחיל! הבלוג שלי השני עלה לאוויר! ספציפית היום כנקמה למה שנגמר בדיוק שנה שעברה. אם זה לא הספיק הפוסט הראשון גם היה על אותו הנושא אך עם נידוי מוחלט של אלו שעשו לי אז את הצרות...
לבנתיים לא ראיתי ממש תנועה גבוהה בבלוג וגם לא תגובות. האמת לאחר כל מה שהיה אז חשבתי שזה מהר מאוד יגיע אבל בנתיים לא. בכל אופן יש לי עוד הרבה מה לעשות שם ואני כבר רואה שזה לא קל. הבלוג נמצא במערכת אחת עם סנכרון לגוגל+ כשרוב האנשים כידוע בפייסבוק... אז עכשיו להרים גם עמוד פייסבוק לבלוג ולנהל גם אותו וצריך עוד ועוד תוכן...
אם כאן כרגע יש לי רווח קטנטן כלשהו, שם אין בכלל כרגע שום פרסום אך אשתדל עוד אולי קצת לדאוג לזה.
מה שכן, אני חושב שאני בהחלט יכול להנות ממה שאני אעשה שם.
שלישי הקרוב יש בחירות, אני לא עובד וגם לא לומד. אימא ואבא רוצים בבוקר ליסוע לבית הקברות לכולם אבל אני ממש לא רוצה את זה.
היה לי גם איזה חלום רע היום... זה לא חלום גם לא סיוט, זה פשוט התעללות בי, למה לחלום דברים כאלה???
היה שם משהו כאילו מנסים להחזיר מישהו לחיים זמנית, אני לא בטוח אם סתם מישהו או סבתא שלי אבל זה ממש החריד אותי ולא רציתי להיום שם, מי שרצה לעשות את זה זה גם מישהו מהעבודה אצלי והוא די מבוגר, בסוף הוא ניסה וכנראה נכשל ונמצא מת כתוצאה מהניסוי... היו גם הרבה כלבים בחלום לא בטוח מה הקשר היה...
בקיצור משהו הזוי שאני מקווה שלא יחזור...
אבל הקטע שבשלישי ההורים החליטו כן להצביע לא משנה מי רק מהפחד ששס יבחרו... מבחינתי הכל אותו חרא אבל בסוף מצאתי מפלגה כלשהי שפשוט רוצה להראות לכולם אצבע משולשת ואני יודע בוודאות שלהבחר הם לא יבחרו אבל למה לא? אז כנראה כן אלך להצביע אבל לא יודע עוד...
שמעו עוד אבסורד! באתי היום לסופר לקנות סירופ שוקולד של הרשיס כי אימא שוב הכין סוג של קרפים, הגעתי לסופר אבל היה רק את הגירסאות הישראליות המעפנות. החלטתי לקחת נוטלה כבר וזהו... אז מסתבר שגם נוטלה אין אלא גם פה רק את הגירסאות הישראליות...
לא ויתרתי ממש ופשוט עשיתי הליכה לספור אחר...
לתדהמתי הטוטאלית! המצב שם היה בדיוק אותו הדבר! זה ממש לא מעלה לי את החשק להשאר בישראל....
פינת הצחוק:
כמה שזה נכון, ואין על בארני! |
לא הייתם רוצים לבגוד בה |
אמיץ הכלב הפחדן |
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה