וואו! איזה שבוע! (ככה צריך להתחיל פוסט!)
יום ראשון זה קרה! לטוב ולרע (נוטה לרע) עברנו בעבודה לבניין אחר (עקב כל הצימצומים שהם עושים בניסיון לשרוד עוד קצת) אז העבירו אותנו לחדר הרבה יותר קטן, פחות עמדות, פחות מקום. הבניין נראה לא משהו אבל אפשר להסתדר. אין מצב כבר ללחוש למישהו משהו לגבי המנהל או משהו כי שומעים הכל והכל קרוב. אם זה לא מספיק המנהל רואה מהכיסא שלו את כולנו וגם את המסכים של חלקנו! את שלי הוא רואה חלקית אלא אם אזיז אותו קצת הצידה, כל זה מונע מגלישה חופשית בזמן הפנוי או... משחקי Red Alert ברשת חח.
אבל לעומת זאת זה אכן מקרב ויש מזה פה ושם צחוקים, רוב הצוותים האחרים שאנחנו עובדים איתם יושבים באזור ורואים אותם יותר מה שעושה את זה קצת יותר שמח.
יום שני חבר מהלימודים שלח לי הודעה להראות מה הביאו להם בעבודה לחנוכה אז בהתחלה הוא עבד עלי שלח בחורה ערומה במטבח עם כל מיני כלי אפיה מסביב כשהחזה שלה מצופה באבקת סוכר ונראה כמו שתי סופגניות (מצטער, הייתי חייב לתאר את זה! אם תרצו גם את התמונה רק תגידו). מיד לאחר מכן הוא שלח איזה כמו סביבון שעשו להם עם מטבעות שוקולד סתם חמוד כזה... ואני התחלתי להתלונן לו שנמעס לי ואצלנו בכלל לא הביאו כלום ושום דבר... לא עברו הרבה דקות ואז המנהל אמר לנו לבוא להרמת כוסית... אז כשהגענו לא היה בכלל שתיה או משהו כזה אבל היו סופגניות קטנות בטעמים! זה היה בדיוק!! מה שרציתי!! בול קלעו! חבל לא היה עוד יותר טעמים אבל זה היה אחלה "הרמת סופגניה" בהחלט היה נחמד והיו כמה צחוקים.
יום שלישי היה שיעור לפני מבחן. אנחנו למדנו פרוטוקולי ניתוב בסיסקו וכאלה והשיעור היה על OSPF. משונה להגיד אבל דווקא את הפרוטוקול הזה קלטתי ממש בקלות והבנתי די טוב... אבל הבעיה שהפרוטוקול המסובך שלמדנו לפניו שהוא גם בלעדי לסיסקו ולכן הוא נחשב טוב יותר מבחינתם וגם בטוח יהיה יותר במבחן, EIGRP, אותו לא הבנתי כמעט בכלל!!! זה נורא הלחיץ, המבחן מתקרב ואני לא ממש טוב בחומר והחומר קשה ומרובה. יום שלישי גם ניסיתי לעבוד בשיטה שהמרצה סיפרה שקרתה לה... היא לא הבינה איזה חומר באוניברסיטה אולי טיפה והשאר הבינו עוד פחות. אז היא פשוט ניסתה ללמד את השאר ולהסביר להם והתחילה להבין הכל... ככה עשיתי עם חבר שלי שפיספס כמה שיעורים בגלל המילואים. והסתבר שזה עבד ממש לא רע... אולי בזכות זה קלטתי את OSPF די טוב. אבל ידעתי שאני צריך ללמוד הרבה למבחן כדי רק לעבור אותו...
יום רביעי ללמוד בכלל לא היה בתוכנית, אחת מהעבודה אצלנו עזבה כי היא טסה בשישי לחצי שנה לדרום אמריקה לטיול. אז תכננו סוג של מפגש פרידה עם כולם גם מי שעזב בעבר גם מי שעכשיו...
אחת מאלו שבעבר בזמן המשבר עברה למקום אחר אירגנה לנו חדר פרטי בתוך איזה פאב קטן בתל אביב.
הגעתי איכשהו ראשון למרות שאני היחידי שצריך לחכות לאוטוס וללכת מהתחנה למקום. אחרי כמה דקות הגיע עוד חבר והושיבו אותנו משום מה לא בחדר אלא בשולחן פרטי אבל צמוד לארוע יום הולדת שהיה שם והיה מלא רעש שזה בדיוק מה שלא רצינו... קצת באסה אבל שיהיה...
אחרי זה הגיעה זו שאירגנה את החדר והתחילה לברר מה קרה... מסתבר שאחרי שהיא התקשרה הזמינה את החדר, מישהו נוסף התקשר וגם הזמין והמפגרים כלל לא יודעים מה מי עושה שם חחח בכל אופן די מהר העבירו אותנו באמת לחדר והיה שם ממש נחמד... לאט לאט כולם הגיעו, טוב לא כולם אבל חלק די גדול...
די כולם הזמינו בירות כזו או אחרת.. וכאן אני ממש לא מבין את הקטע... אתם כולכם נוהגים אבל מזמינים בירות? כן לא שתו אולי כמו מטורפים, אבל עדיין הרי זה מסוכן. מאיפה אתה יודע האם הבטן שלך כרגע במצב מספיק טוב ואכלת מספיק והכל ואם תשתה את זה זה לא ישפיע או כן? לדעתי זה סיכון...
בכל אופן אני הייתי רעב והאוכל אמרו שם לא רע אז הזמנתי המבורגר שהגיע עם צ'יפס וגם הזמנתי קולה. לגבי הקולה, מה שאני מאוד אוהב בחבורה הזו איש לא אמר לי כלום! כן זרקו בקטנה איזה משפט בשביל הקטע אבל זהו! לא ניסו לגרום לי לשתות, לא שיכנעו, לא צחקו לא העליבו!! בגלל זה אני מאוד מכבד את האנשים האלה! באמת שכן!
ההמבורגר לא היה מי יודע מה מיוחד, טעים, יותר מוצלח כמובן ממקדונלדס אבל לא משהו מיוחד...
אבל מה שכן... הצ'יפס.... אני ממש לא יודע מה זה היה... לא רק שזה היה צ'יפס נהדר, גם הטבח כנראה כמו שאומרים מאוהב, שם המון מלח וזה היה ממש אחד הצ'יפסים הטובים שאכלתי!! כאן בהחלט יש מה לציין לטובה בפאב הזה... (משום מה זה הזכיר לי שהיה פרק ב"איך פגשתי את אימא" שהם חיפשו איזה מקום שהם אכלו שם את ההמבורגר הכי טעים שיש, חחח זה איכשהו די הזכיר לי עכשיו את הפרק)
חמישי אימא שלי סיימה מוקדם ונסעתי אליה לעבודה והלכנו לאכול שם ליד בשיפודים וכאלה... משם נסענו הביתה כי אמרתי מראש שאני צריך להתכונן ללימודים... בנתיים גם קרה עוד דבר.... אספר עוד רגע...
הייתי עסוק בדבר השני שעוד רגע אספר חלקית וקצת בלימודים... לקחתי פשוט את הפרוטוקול הקשה ביותר, EIGRP וחיפשתי עליו ביוטיוב. מצאתי מישהו שהסביר די בברור הכל ובמקביל פתחתי את הספר שקיבלנו ככה כתוספת שאמרו שהוא טוב... האמת הוא חופר יותר מדי...
אז לגבי הדבר השני...
התקשר שבוע שעבר נראה לי שבת בערב דוד שלי מהולנד, סיפר בעבר שבן של חבר שעובד איתו התקבל לעבודה כלשהיא בחברה כלשהי (כרגע לא נציין שום שם) בגלל שאני לא מעוניין כרגע לספר הרבה ולפתוח פה... פשוט אגיד שזה משהו שווה וטוב. אז הוא אמר שהוא יבדוק על איך הוא הגיע לשם וכאלה...
אז שבת הוא התקשר, בדיוק היה עם העבודה (הוא טס הרבה בעולם) במקום בו האיש עובד והוא נפגש איתו....
דיברו עלי והאיש ההוא נתן את כתובת המייל בכדי שאוכל ליצור איתו קשר ולטענתו אם נגיד הוא יעביר דרכו את קורות החיים שלי זה משפר את הסיכויים שלי ומקצר לי שלב...
הקטע שאני צריך קורות חיים באנגלית... אז במהלך השבוע ישבתי פה ושם לתרגם את שלי וגם לשנות אותם לפורמט יותר אמריקאי/אירופאי. הדבר ממש לא הלך בקלות אבל האמת עכשיו כשאני מסתכל עליהם בגירסה האנגלית, ולמרות שבת דודה שלי מאמריקה טוענת שיש שם דברים שצריך לתקן ולשפר... לי הם נראים ממש ממש הרבה יותר טובים ומוצלחים מאשר הגירסה העברית שלי.
אז אתמול הדוד התקשר אמר שכדאי שלבנתיים לפחות אשלח לו מייל להתכתב איתו והרי אני שולח אליו בהתחלה את הקורות חיים לא ישר לחברה אז הוא יוכל גם להסתכל... אז אתמול כתבתי לו מייל ובמקביל סיימתי עם הקורות חיים ושלחתי לבת דודה והדודה באמריקה לתת מבט... נראה מה יצא... אבל זה בהחלט צ'אנס! צ'אנס שאסור לפספס!
היום (שישי) היה המבחן... פחד לא קטן היה לי שאכשל דווקא וכנראה בכלל אחשוב לפרוש מהקורס כמו שבנתיים החליט חבר שלי שהיה במילואים לאחרונה וזה כבר נורא ביאס אותי... אחרי כמה הסברים קצרים נוספים וקצת הוספת מידע מהמרצה התחלנו...
משום מה... לאורך רוב המבחן הייתה לי הרגשה ממש חיובית... אכן הבנתי וידעתי מה אני עושה... קלטתי שכשלמדתי אני עצמי חפרתי יותר מדי לעומק...
בסוף אמרתי "על החיים ועל המוות" ולחצתי על שליחה (המבחן כולו און ליין במחשב בתוך האקדמיה של סיסקו)
עכשיו... המבחן בנוי מ 50 שאלות, מיון מקסימלי 100 (הפעם מסתבר זה היה 103) וכשמקבלים ציון זה נראה די מסורבל, הוא מראה ציון מקסימלי, כמות שאלות סה"כ כמות שאלות שנענו נכונה, ציון באחוזים וציון בנקודות...
אז לפני שהספקתי להבין מה מהם הציון שלי... החבר לידי עשה פרצוף רציני ואמר לי הינה קיבלת 50 .... הייתי רגע בסוג של הלם ואז קלטתי שהמניאק עבד עלי והצביע על כמות השאלות סה"כ!!!!!!!!!
בקיצור קיבלתי קצת יותר מ 80! שזה נהדר לדעתי...
לאחר מכן יצאתי מהמכללה, שמש, חום נעים... יום יפיפה! התקשרתי לחנות ההיא שקניתי את הדבר ההוא שלא עובד טוב, ונסעתי לקחת את זה. הגעתי די מהר הביתה ואז התלבשתי ויצאתי לטיול עם הכלבה במזג אוויר היפיפה. לאחר מכן חזרתי הביתה ובשלב מסוים נשכבתי על המיטה ועשיתי משהו בפלאפון והרגשתי שאני עוד רגע נרדם, סיימתי את מה שעשיתי, שמתי את הפלאפון לידי וכעבור כמה דקות נרדמתי... היה די קר והרעיון היה שאני ארדם לנגיד חצי שעה ואקום אבל... אימא כיסתה אותי בנתיים עם שמיכה נורא מחממת וזה פשוט הרדים אותי!!! ואם נרדמתי באיזה 2 אז התאוררתי רק ב 6:30!!!!!! טוב נו....
מספיק לחפור אה? נמשיך אחרי אולי חחח
פינת הצחוק:
סוף.
ואלה איזה מבחן היה?
השבמחקMCITP?
יפה שהצלחת.
אני בזמנו עשיתי
MCPD
שזה התמכה של תכנות, לא הספיק לי 30 נקודות מתוך 700 בשביל לעבור
:)
יש ימים יפים ויש פחות הא...
זה היה סך הכל מבחן על נושאי פרוטוקולי ניתוב בסיסקו. אבל נראה לי זה אחד הקשים...
השבמחקתפסתי לאחרונה הנאה אינטנסיבית בשימוש בשורת הפקודה :)