סורי שככה נטשתי.
ממש עבר חודש ויום.
הבעיה שמאז כלום לא השתנה! כרגיל אני מרגיש חרא, ללא חברים, ללא חברה, ללא אהבה, אין לי עם מי לדבר, סבתא בבית חולים (השבוע אושפזה שוב לאחר שכבר שיחררו אותה), הצרות המשפטיות לא התחדשו, אין עבודה כל הזמן מסרבים לי או כי אין ניסיון או כי השעות לימודים מפריעים.
באמת שנשבר לי מזה... (נראה לי זה אחד המשפטים הכי נפוצים בבלוג הזה!)
כל כך רציתי לדבר עם מישהו עכשיו שנכנסתי לאתר של ער"ן. יש להם צ'אט כזה אנונימי אבל אז התחלתי פשוט לבכות שאני מגיע לאתרים כאלה.
אני חושב בסוף ללכת לעבוד עם הבולגרי ועוד חבר שלו שאני מכיר... הם עובדים במפעל אורזים עיתונים וכל מיני כאלה בלילות... המשכורת חרא כמובן. ואני כזה חושב... בסוף אני אעבוד שווה עם מישהו שלא סיים בית ספר ואין לו בגרות בכלל? זה מה אני שווה??? די עם זה...
גם הלך לי השבוע הדיסק און קיי שלי ה 32 ג'יגה... איזה מישהו בלימודים בטעות דרך עליו כשהוא היה מחובר במחשב.
קיצר הכל חרא!
כל העבודות המחורבנות האלה...
"תמיד חלמת לעבוד בביטוח? בוא אלינו תענה לטלפונים!" מישהו באמת חלם לעבוד בביטוח תגידו לי???
או ש...
"משרה מדהימה! הזדמנות חד פעמית! ארוחות + הסעות מהבית הלוך וחזור + תנאים סוציאליים + מענקים ועוד..." רגע... אבל מה העבודה בכלל????
ומחר אני אמור לסוע לנתבג לפגוש את בת דודה שלי וליסוע איתה לבית של סבתא... במקומה הייתי בכלל דוחה את הטיסה... כאילו מה זה החרא הזה??????? זה מפגר לגמרי!! ביום ראשון היא אמורה ליסוע עם אימא שלי לים המלח. אימא שלי שוקלת להשאר עם סבתא ובת דודה שלי גם כבר חושבת על זה כשסבתא בכלל קיבלה תוספות שעות למטפלת וכל מיני.
ומה בכלל עם סבתא? אני לא מבין אני לא רופא אבל מה שאני כן יודע זה שגם הרופא בבית חולים לא יודע!! אבל ההנחה שזה או משהו שניקרא המוליז או לופוס או MDS כרגע זה נראה שזה MDS... בקיצור כנראה סוג של סרטן דם או משהו לא ברור ועשו לה בדיקה למח עצם ולא יודע מה...
קיצר נמאס לי מהעולם הזה! נמאס מהכל! אבל לאיש הרי לא איכפת ממני בעולם...
בקיצור לא יודע...
(הייתי דוחף איזה פינת צחוק אבל ממש אין לי מצב רוח)
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה