הייתי כמובן יכול להתחיל את הפוסט הזה בכך ששוב בפסח אני בתורנות מטומטמת ולא הצלחתי לבטל אותה ולא כלום. אבל אני בוחר שלא! אני בוחר להסתכל על הצד השני! הייתי צריך לצאת לפריסה בבסיס אחר החל מיום לפני היום הולדת שלי אבל על זה ויתרו לי ואני ביום הולדת בבית… וחוזר ב 1 במאי לבסיס. בעצם אני כבר בחופש רק התורנות המסריחה הזו שעוד יש סיכוי פצפון שישחררו אותי ממנה אבל נדע רק ביום ראשון… לבנתיים אני חוזר לבסיס ביום שלישי הקרוב בערב ועושה את התורנות עד שישי בצהריים ואז יכול לצאת עד מוצאי שבת… יום ראשון עוד חצי יום ואז הביתה.
אני עדיין שוקל להוציא גימלים… הבעיה שזה לא כזה קל בימנו וגם אם אצליח המפקד שלי יצטרך להקפיץ מישהו במקומי מהבית ואותי סיכוי טוב ינסו לדפוק על היום הולדת…
טוב עבר עלי לא מאט בשבועיים האלו! גמרתי את החבילת אינטרנט שלי בפלאפון ואחד מהטייסת קיבל סמסונג גלקסי אס מאורנג’ עם חבילת דקות ואינטרנט 2 ג’יגה במחיר יחסית מצחיק למה שיש אצלי… אני מתכנן בשבוע הבא כנראה לגמור את זה אחת ולתמיד! או שסלקום עושים לי חבילה טובה באמת ונותנים לי את השליטה על הקו שלי לפחות! או שאני משתחרר וטס לאורנג’! יש לי כבר מי שיסדר לי את הכל שם!
הסוף שבוע הקודם החל רגיל… תכנון לשבת שקטה במגורים למרות כל הבלאגן בדרום…
יום חמישי לקראת ערב הלכתי לקנות קצת אוכל לערב לי ולחבר שישן אצלי והיה בשמירות… בדרך חזרה לחדר עבר רכב של הטייסת ושם היה הנגד התורן שלנו… בהתחלה עשינו זה לזה שלום ואז הוא עצר ואמר לי תהיה מוכן ובא להמשיך לסוע ואז שוב עצר ואמר תעלה על סרבל… כבר הייתי בבאסה… אבל אז הוא שוב עצר!
תעלה על סרבל ותאסוף את כל מי שסוגר שבת שיתלבשו ויכינו ציוד שינה עולים לדת”ק! הנה הלכה השבת חחח…
אבל אחרי שלא היה בסוף כלום אצלנו ביום שישי בבוקר חזרנו למגורים… הבעיה שהיה כל הזמן צבע אדום! זה הגיע למצב שהיינו מעוצבנים שיש כל כך הרבה גראדים לכל כיוון ואנחנו לא פועלים…
ביום שבת הייתה אפילו אזעקת שווא!
שבת בערב התברר לנו שבשישי בערב חיילת מטייסת מקבילה התאבדה… זה היה נורא משונה כי רצו לשלוח איזה 4 נציגים ביום ראשון ללוויה ובסוף מישהו למעלה נזכר שאין לוויה למתאבדים או משהו וזה בוטל… כל השבוע היו כמה אצלנו שככה בטעות יצאו להם מהפה בדיחות עליה ואם כל הגועל והצער שבדבר היו שם כמה בדיחות שפשוט הפילו את כולנו לרצפה!
אתמול רציתי לקחת משהו מהחדר כלים והפקידה כזה עצרה אותי רצתה שלא אכנס חחח בקיצור נתפסתי בידית של הדלת מבחוץ והיא ניסתה למשוך אותי ממנה… הכל כמובן בצחוק ובהומור אבל טאכלס היא יחסית ילדה חזקה… והיא עם כל הכוח מושכת מכל כיוון ובכל דרך אפשרית ולא מצליחה אבל היי זו לא חכמה… הבעיה שאז היא קראה לעוד חייל שהיה שם ליד… ואומנם מצאתי את עצמי תוך רגע באוויר כבר בכלל לא נוגע ברצפה אבל היד עדיין מחזיקה בידית! קלטתי שהם פשוט לא יכולים עלי! לא יודע פשוט גרם לי להרגיש טוב עם עצמי…
הקטע שבכל זמן שהיא משכה אותי ובכללי… הנגיעות שלה, הקרבה שלה אלי… לא יודע… זה לא היא ספציפית… פשוט אין לי שום קשר עף אף בת…
והנה בעוד כשבועיים שוב יום ההולדת מגיע… הרעיון של לקבל עדשה למצלמה די יורד מהפרק… פשוט יקר מדי כרגע… לחגוג שוב אין עם מי או איפה ואיך… מה עם בן ואלה? זה יהיה פטתי… לשבת עד הבוקר עם שיכורים ביום הולדת?? חברה אין לי… אני פאקינג בן 23 כבר ואין לי אף אחת!
עוגת שוקולד פשוטה וגדולה! זה המתנה הכי טובה שיכולה להיות מבחינתי ליום הולדת… ואם הייתי מקבל כזו ממישהי שאוהבת אותי ולא מאימא… באמת שאני לא צריך יותר כלום! אבל זה לא יקרה גם השנה…
טוב בכל אופן היום קיבלתי שתי שיחות ממספר לא מזוהה שלא הספקתי לענות לו… שוב הייתה זו הנציגה מהחברה של הקורסים שאני מתכנן לעשות… כנראה ביום ראשון סוף סוף יצא לי לדבר איתם!
אז בנימה אופטימית זו אספר שהיום בבוקר האיר אותנו אחד הראשי צוות שלי… וכשהוא נכנס אלינו לחדר בדיוק צילצלו אליו והצלצול שלו זה סוג של טראק נחמד שמאותו רגע לא יצא לי לא מהראש ולא מהפלאפון (אחרי הכל היום התאפסה לי חבילת האינטרנט חח)
אז מן הסתם זה מצדיק לשתף אותכם בלפחות גירסה אחת של הטראק הזה:
עוד 83 ימים….
סוף.
לוח היציאות שלך נראה כמו חידה מפסיכומטרי - יוצא יום חוזר יום וחצי יוצא עוד יום, כמה סה"כ זמן דימה בבית
השבמחקואי כבר חטפתי חום חשבתי שפספסתי את היומהולדת שלך
איך התרגלתם לגראדים?
מה עם התורנות? כסיכוי התממש?
היחסים שלך עם המפקדים מתוחים במעט לא? אבל אתה בד"כ לא מוציא גימלים לא? תכלס זה סתם דופק את החברים שלך ואתה פותח חזית... בסוף שונאים אותך קצת... אגב איך בכלל היחסים שלך עם החבר'ה? אתה די מקובל שם לא? למרות שאתה די לא מתחבר אליהם...
לשבת עם שיכורים בפיצוציה ביומהולדת זה לא כיף לגמרי
בוא נראה אולי נעשה משהו...
בנות בנות...
בסוף חזרנו להיות ביחד עם הבוכרית.
למרות שכל כזה דבר לא עובר בחינם... תמיד אתה מתנתק עוד במשהו...
אולי אספר את הסיפור אם נשב איכשהו
או שאכתוב...
כנראה עוד לא עברת איזה שלב בחיים, ככה שלא מסתכלות עליך...
טוב תשתחרר זה צריך להשתנות. יהיה לך הרבה יותר אפשרויות להשקיע... עוד מעט...אני די בטוח שביומהודת הבא לא תישאר בלי חיבוק חם מהחברה...
חחח תודה על התגובה... מלבב...
השבמחקאני די בסדר עם רוב המפקדים... הקצין עדיין זוכר לי את ה 31 לדצמבר אבל הוא יכול לקפוץ לי!
לצערי האחראי תורנויות לא עונה בנתיים לא לי ולא למפקד אז לא יודע מה נסגר... אין לי גם כוח לנסות להוציא גימלים...
בצבא אני מסתדר עם הרוב איכשהו... כל אחד אחרת... אבל בסוף לצאת עם מישהו מחוץ לצבא... אפילו עם הצלם ההוא שהשתחרר זה לא ממש הולך... במילא אדאג למחוק מזיכרוני את כולם בשחרור...
מי מסוגל להתרגל למצב שבוא תוך מספר שניות עלול ליפול עליך משהו שפעם היה תמרור ברחוב ערבי ויהרוג אותך?? במיוחד שבבסיס לא באמת יש מקומות מוגנים...
לא יודע מה עברתי מה לא אבל השחרור קרוב והיום דיברתי עם החברה ההיא של הקורסים וביררתי את כל הפרטים... מסתבר שיש סוג של מבחני התאמה בהתחלה... אני אבדוק אם הם תקפים לזמן ארוך אולי שבוע הבא אעשה אותם אפילו!
טוב חייב לזוז עם הכלבה...
נדבר מקסימום...