זו פעם ראשונה שאני כותב דרך תוכנת הבלוגר אז מקווה שיצא טוב.
עוד שבוע מלא בלאגן עבר ועם מאט שינה. ללא אפשרות אפילו לצאת לאפטר לצערי. ביום רביעי היה לי מהצהריים את התחושה... פשוט הרגשתי שזה יקרה... ואכן בערב נשמעה אזעקת אמת של צבע אדום האמת אפילו בעופרת יצוקה לא נתקלתי בצבע אדום כשאנחנו במגורים. רסים באו לאן שצריך לבוא אך לא כולם. היינו די רגועים אבל בבאסה כי מבינים מה מצפה לנו בלילה. למחרת התברר שהבנות היו די בהיסטריה. רק אז קלטנו שאנחנו סביב צעירים! הרוב לא היו בעופרת יצוקה. מאוחר יותר נודע לנו שהכוננות שלנו השתנתה כצפוי... ואחרי עוד זמן... הסימן... רק שהפעם זו הייתה הטייסת השניה. למחרת היו עוד אזעקות אך כנראה הן היו אזעקות שווא. אני כבר התחלתי להמציא שמות למבצע. הייתי בכללי בעצבים... מזה שהצעירים פה עושים בית זונות מזה שההיא מהפייסבוק מסתבר מאוהבת במישהו שגם אוהב אותה ואני לא מבין למה הם לא ביחד ומזה שבן לא עונה לי ועוד. היום שוב ברלין נכנס לי בתגובה סתומה לסטטוס... הפעם ההיא הספיקה לראות ווואללה היא די כמוהו... זה רק עיצבן ודיכא אותי... נורא נמאס לי. אני פשוט לא מסוגל להסתדר עם אנשים... אני צריך פסיכולוג... אני לא אוכל לשרוד את כל חיי לבד. ובאמת שככה אין לי עתיד. לא יודע מה יהיה. מקווה לפחות השבוע למרות העומס יתנו לי לצאת לאפטר כי נמאס לי.
מה שטוב יחסית זה. שעידכנו לנו במחשבים את תאריך השחרור ל 7.7 הבעיה שאני כלל לא יודע מה יהיה..
אני שוב שוקל לוותר על כל מה שאני... להתחיל לשתות אולי גם לעשן או לא יודע מה כי ככה אני פשוט לא שורד כבר... כבר אין לי שום חברים להשען עליהם שום אהבה ושום דבר... יש רק משהו קטן שלאחרונה הוזכר לי... הסוד... אני צריך רענון אני צריך לשבור חוקים ועוד...
מקווה שתבין אותי, קצין יקר ידיד העונה לי לרוב כאן... סוף שבוע הבא אפשר לנסות ללכת לאיזה סרט או משהו... לא חייב רק שנינו אך אם אתה מביא את חברתך אני מעדיף שיהיו עוד אנשים... דבר איתי בבקשה.
בנתייפ סוגר שבת במגורים במרתוני סרטים...
עוד 132 ימים....
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה