כנראה שרק בצורות לא טובות הם מבינים… בלילה האחרון של התרגיל די קרסתי… לא מעייפות אלא יותר כי פשוט נמאס לי מכל הטמטום הזה. היום ניסיתי לתפוס את אחד הקצינים לשיחה אפילו לא יודע בעצמי באיזו מטרה… בסוף שניהם דיברו איתי ביחד… קצת כעס קצת שפיכות לב ולא יודע מה אבל עם מה יצאתי מזה? האפטר אורגן עוד לפני אבל מהם הוצאתי שכנראה יום ראשון אדע מתי המשך הוועדה שלי או מה שכבר לא יהיה… איכשהו הקצין החליט להגיד לי שאני צריך לכתוב על דף מה אני רוצה להגיד בוועדה… והציע לי לכתוב ואמר שאם ארצה אז להראות לו את זה (בנימה של חייב עד מחר להראות לו) חח… אוקיי אני מת לדעת מה תהיה התגובה שלו כשיראה מה כתבתי…
עכשיו החרא שעדיין אני חוזר מחר על הבוקר ישר לדתק הכוננות… כשמצד אחד משעמם, מצד שני הראש צוות לא משהו ומצד אחר הראש צוות של מקצוע אחר הוא אחלה וגם מביא משחק נארוטו לפלייסטישן כדי לכסח אותי בזה (שזה כיף!) ומצד אחר זה מנוחה אבל זה כוננות!! וכל זה בזמן חג + שבת… כל כך אין לי כח לזה… הקצין הבטיח שהוא יהיה איתנו בארוחת החג… עכשיו צריך לזכור שזה קצין ושקרים זה המקצוע שלו… נחיה ונראה… בחיי כמה שאני כבר עייף מהצבא הזה… הוא ממש הורס אותי לגמרי! הורס לי את החיים…
זהו אני אזוז לי לאט לאט לישון… שיהיה לילה טוב ושנה טובה ומתוקה לכולם!
עדיין, בלי כנפיים….
עוד 346 ימים….
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה