זה התחיל כעוד שבוע רגיל שהיה אמור להיות בלי טיסות עם ערב דת"ק ביום רביעי בערב.
הראש צוות תכנן מראש מי יצא מתי לאפטר ואני הייתי צריך לצאת יום שלישי. מהר מאוד השבוע הפך לשבוע עם לא מאז טיסות העבודה. כמעט אף אחד לא יצא לאפטר והערב התבטל. יום שלישי הרגשתי כבר חרא, פשוט שוב הרגשתי עייף ושנגמר לי הכח מהטייסת הזו. הראש צוות לא הרגיש טוב וקיבל גימלים. גם אני כמובן לא קיבלתי שום אפטר. במרפאה רק המשכתי לחכות לקבלת ההפניה שביקשתי מהרופא במרפאה שנתקע ללא מחשב בגלל בעיות רשת. תור לקפ"ס נשאר רק הבטחה. כל זה פשוט שיגע אותי ובנוסף יצאה רשימה של סוגרי שבת והדממה בזמן חנוכה. כיכבתי שם ככונן עד יום שלישי! ואם זה לא מספיק אני תקוע בלי אגורה בארנק! בנוסף הראש צוות עלי הייתה מישהי מטומטמת שאני לא אוהב בלשון המאטה. חמישי בבוקר כמעט הלכתי הביתה. באמת שהיה חסר שם רק פוש אחד קטן. הספקתי לריב קצת עם הקצין שלי ועם ומפקד דת"ק. בסוף כן הגעתי לדת"ק הכוננות והשבת עברה לא כזה גרוע למרות ששמו אותי כחותם למרות שמעולם לא בחנו אותי. גם היה לי מלא בעיות בפלאפון שאילצו אותי לפרמט אותו. טוב שהצלחתי לשחזר את רשימת אנשי הקשר. וגיליתי שההגדרות של האינטרנט שהשגתי לא טובות מה שאומר שהעלתי את חשבון הסלולר בהמון.
אז עכשיו אני תקוע בדת"ק במוצאי שבת ללא כסף ללא כח כבר לכל זה ללא אפטר ללא הפניה ללא תור לקפ"ס עם פלאפון כמעט ריק אפילו ללא חיבור נורמאלי לאינטרנט. אבל כל זה גרם לי לגבש תוכנית משודרגת שתוציא אותי מהטייסת הזו! והפעם היא כוללת שקרים! התעלמות מהמצפון שלי! עבירה על החוק! עוקץ! ומה לא! אז כעת אני יושב ומחכה רק ליום שלישי לצאת הביתה ומקווה שיהיה לי מספיק כח עד סוף התוכנית הלא קצרה הזו.
מחר (יום ראשון) אני מניח שאשיג הגדרות נכונות לאינטרנט. אבל הרשומה הזו כנראה תעודכן בהמשך ואפרסם אותה כבר מהבית.
מה שכתבתי בבסיס שישאר ככה. אפילו לא הולך לקרוא את זה שנית! מה שקרה מאז בבסיס לא היה מעניין.
הפלאפון שלי המשיך לקרטע ואתמול בערב הרשתי לעצמי להגדיר את מצבו כצמח!
לאחר מחשבה נוספת הבנתי איפה עלול להיות מקור הבעיה... כרגע הוא עובד במלואו כמו שצריך עם מלא דברים חדשים והכל... האמת אני חושב שהסוד השפיע על כל זה כי המחשבה בזמן האחרון הייתה: "אני רוצה פלאפון חדש" כרגע אני לא יכול להגיד שאני לא רוצה אבל שלי בהחלט שמיש! וגם החלטתי שוב לנסות להחליף את שאר חלקי הפאנל שלו לשחור...
יום רביעי התכנון היה ליסוע עם אימא לקניון כלשהו סתם לטייל... קצת לפני שהתחלנו להתארגן צילצלה חברתו של אנדרי אמרה שהיא צריכה לבוא לאזור שלנו בגלל משהו ושאלה אם נרצה לטייל קצת איתה ועם התינוק... כמובן הסכמנו והחלטנו שניסע לקניון אחרי זה... (חשבנו סתם טיול) בסוף מצאנו את עצמנו לא לבושים מתאים ובלי ארנקים נוסעים איתה ליפו לאיזה פארק חדש שבנו שם... משם נסענו גם ביפו לאכול חומוס אצל ערבים... בחיי אם זה היה קורה לפני הגיוס אני מניח שלא הייתי מאז להכנס לשם! אבל היה נחמד וטעים... ואז קנינו איזה כל מיני מטעמים ערביים שאנדרי אוהב ונסענו אליו לעבודה... הוא עובד במחסן ספרים ברוסית שהאמת יותר נראה כמו חנות ענקית! היה איזה קטע שהוא אמר לאימא שלי מה אפשר לתת לך לקרוא... ואז לי עלה ישר הספר הסוד! חחח זה לא בעיה לשאול את אנדרי איפה הספר במיוחד שהוא יודע על מה אני מדבר אלא יותר כיף לתת לסוד להוביל אותי אליו... רגע אחרי החזקתי אותו ביד שלי והראתי לאימא שלי... ואז התחלנו אני ואנדרי לדבר על הספרים סביבו שהיו על אותם נושאים חחח. אחרי זה החלטנו שבערב ניסע לאסוף את אנדרי ונלך לאכול באיזה מסעדה... לבסוף זה נדחה להיום (חמישי). בגלל שכבר לא היינו בטוחים עם אימא אם הם ירצו עדיין חשבנו ליסוע לקניון קרוב בבוקר ואז לחזור לקראת הערב... לבסוף הכל החלטנו ליסוע מחר והיום לעשות את כל הסידורים שלזה לקחת את הכלבה לוטרינר, לי ללכת להסתפר, לבקר את סבתא... וכך עשינו וכשיצאנו מהבית של סבתא כבר קיבלתי מאנדרי SMS שנוסעים למסעדה שנקראת פראג הקטנה! לא יצא לי עוד להיות שם אבל ידעתי שמדובר במקום בשרי שבשר וגבינה הולכים שם תמיד ביחד...
עד היום אם אכלתי בשר עם גבינה זה היה בטעות או משהו... אף פעם לא הצלחתי להבין את השילוב הזה אבל תמיד רציתי לטעום צ'יזבורגר או משהו... בואו נגיד שעכשיו אני חושב שבשר וגבינה נועדו זה לזה ולא קולט איך אפשר לאכול אותם בנפרד! בחיי זה היה כזה טעים והאווירה כזו חמה כרגיל והמלצרית כזו חמודה! וכמה שולחנות מאיתנו גילינו עוד חבר שלהם חחחח בקיצור מסעדת בשרים מעולה! ואני ישר חושב... "חברה שלי צריכה לאכול לא כשר!" חח זו תהיה מסעדה חובה... ואז כמובן עבר בי החשק הזה... המשיכה הזו לאיזה חיבוק, תשוקה... עמוק בפנים הרגשתי איזה סוג של ריק... כאב... אבל האווירה שם הקלה מאוד וזה נשכח די מהר...
מחר שוב התכנון ליסוע לאיזה קניון כשכבר יש סיכוי לנסיעה לאנשהו עם אנדרי וחברתו... ושבת כבר בתכנון הגבעה!
אה כה... יום שלישי קיבלתי לפלאפון המקרטע שלי אימייל לא מוכר באנגלית לפי הכתובת מדובר במישהי רוסיה... בכל מקרה שלחתי הודעה ושאלתי מי היא... כשהגעתי הביתה התברר שהיא התבלבלה בכתובת ורצתה לשלוח למישהו עם שם כמו שלי וכתובת ממש דומה הודעה... התכתבנו איזה יום שלם... חחח היא מניו יורק עלתה מרוסיה אכן והיא בת 28... חח איזה הזוי זה יצא...
טוב אז זהו... יום ראשון יש לי תורנות לשבוע ואז אני כן יוצא הביתה... השאלה היותר מעניינת זה האם אני סוכר בחג המולד ואם לא היש עוד צ'אנס לחמוק יום אחד ולהצטרף לאנדרי וחברים לצימר!
הממ עוד משהו שעלה בדעתי... עם הזמן קצת איבדתי את הקטע של לעלות כל תמונה שאני מצלם לאתר איחסון תמונות... את רוב הנופים וכל זה אני מעלה פה ושם לפייסבוק או לבלוג או משהו... אבל חשבתי לי עכשיו לקחת אולי וליצור סוג של בלוג תמונות! פוטובלוג! זה יכול לעבוד מושלם ישר מהפלאפון בקלות ובנוחות... הבעיה היא איפה לעשות את זה והאם לעשות את זה אכן כבלוג או לאחסן במקום כלשהו תמונות כאלה ולתת לכולם קישור? מה שזה לא יהיה התנאי העיקרי שלי לזה זה שאותו אתר או איחסון יוכל להציג בצורה נוחה את מיקום צילום התמונה. הרי הפלאפון שלי לא סתם רושם בפרטי התמונה איפה היא צולמה...
אשמח עם מישהו יוכל לעזור לי במציאת איחסון נוח כזה...
ורגע לפני סיום... שיר!
עוד 609 ימים....
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה