קודם כל רביעי יצאתי לאפטר. אולי הייתי מעדכן אבל גיליתי במחשב השולחני וירוס. לאחר מלחמה איתו החלטתי שנמאס לי (פשוט הייתי חייב להספיק גם לראות בליצ') ושיחזרתי את המערכת עם תוכנת הגיבוי החדשה. לראשונה גיליתי שאפשר לשחזר מערכת גם ב 10 דקות! אבל אז גיליתי שהמערכת לא עולה כי זה לא שיחזר את מה שניקרא מאסטר בוט רקורד. בקיצור זה מה שאומר למחשב איפה יש מערכת הפעלה. העלתי אותה בעזרת דיסק ולא השקעתי זמן לתקן את זה ישר. היום המחשב עשה הפעלה מחדש האימא שלי כבר התקשרה שהמחשב לא עובד.
אז מה קרה בשבת?
אנחנו בדת"ק הכוננות והפעם אני גם כונן. כלומר ברגע שיש משהו אני משתתף. ובסוג הכוננות הזו תמיד יש משהו! אז ביום שישי היה משהו מתוכנן שהיה תרגיל ולמרות שהכל היה ידוע מראש די נכנסתי לשוק. הרגשתי ממש לא טוב עם זה.
לאחר כל זה כשכבר נרגעתי הכל המשיך די כרגיל. ואז ישבנו לנו דיברנו בצד ואני התחברתי מופלאפון לתוכנת האי סי קיו וכל זה וגם לא העברתי אותו לשקט. ואז שוב היה משהו הפעם אמיתי! רצנו למקומות ויש כמה דברים שמי שלא נמצא בטייסת לא יבין אבל בסוף מה שקרה זה שיש למטוס בשני הצדדים מעצורים כאלה ולא הספקתי ממש להוציא אותו והמטוס כבר התחיל לזוז. ברגע מסוים הבנתי שאני לא מצליח וזזתי מהר אחורה. אם לא הייתי זז כנראה כבר לא הייתי מעדכן כאן יותר.
עזבו שהפעם הייתי עוד יותר בשוק. הבנתי שאני כונן לא יכול להיות! בסוף התברר שזו הייתה טעות של הטייס בכלל והוא כמעט דרס עוד אחד שם וממש עשו על זה ארוע. מאוחר יותר בא הקצין הראשי ודיבר איתי לראשונה. כמובן חוץ מלהסביר לו את אהבתי לטייסת לא היה לי מה להגיד. הוא הבטיח ביום ראשון לטפל בזה ושאני אדבר איתו ועם הקצין השני ביחד. אם זה לא קורה אני אלך הביתה כנראה על דעת עצמי. נשבר לי מהם לגמרי! ומחר בשיחה אני ממש הולך לצעוק על שניהם!
היום בערב גם הראש צוות שלי התקשר.. לא היה לי מה להגיד לו. מחר כבר בפנים הכל. ובצורה הכי מגעילה שרק אצליח!
את גיל 22 אני חוגג כאזרח או בתפקיד שאני כן רוצה בו! ועם קצת אמונה גם עם מישהי!
סוף.
what's on my mind
השבמחקטוב נו לדרוס אותך יכולים כל יום זה לא קשור.
אין מה להיכנס לשוק.
אני יודע שזה לא עוזר, לחץ זה לא במודע. למרות שמתרגלים.
איך היה היום, אם היה?
אממ כן, אבל אני מניח הייתי נכנס לשוק גם אם מכונית כמעט והייתה דורסת אותי.
השבמחקהשוק היה יותר מכל ההוצאת מטוסים המשונה הזו הקטע שזה אמת וזה בן רגע! הקטע שתוך איזה 5 דקות המטוס כבר צריך להיות באוויר... הקטע של הלחץ... לא יודע מה זה היה...
לגבי מה היה מאז... לא היה טוב אבל איכשהו אני עוד קיים ועוד לא נפקד למרות שאיזה חצי שעה בהיתי בארון במדי א' בבסיס והסתכלתי בשעון מתי האוטובוס הבא... בכל אופן יש כמה דברים בפוסט העוד רגע מתפרסם...