אז הינה אני שוב כותב מהבסיס. כנראה כי יש מה לעדכן.
אז בנוסף לכל החרא שהיה אוזן ימין שלי בבעיה. אני מרגיש כאילו נכנסו לשם מים שלא יוצאים. במקרים כאלה לרוב למחרת בבוקר הייתי שוכח אבל הפעם זה עוד לא עובר. אתמול אחרי הצהריים במקום לעלות ישר לדת"ק הכוננות החזירו אותי שוב לעזור בדת"ק ליד. וזה בגלל תקלות נגמר רק בשעה 7 בערב בערך! שוב בלי אוכל. למזלנו נשאר אוכל בדת"ק הכוננות. אבל למרות שביקשתי מזה שאיתי בחדר שישמור לי מקום הוא לא שמר. הייתי עייף מבואס ולא יכולתי למצוא לעצמי מקום. ואז פתאום מאחד החדרים קורא לי אחד שהיה איתנו בחדר ועבר לדת"ק כוננות. יוצא שהוא לבד בחדר ויש לי מקום. כשהכנסתי את התיק שלי לחדר ראיתי גם מחשב נייד, רמקולם טובים והמצב רוח ישר התחיל להשתפר. בלילה ראינו שנינו סרט במחשב וכמעט נרדמנו והיום סתם היו דברים די מצחיקים וגם הייתי תורן שקם (אחד נוסע לשקם וקונה בשביל כולם) אישית אני אוהב את זה. המזג אוויר כאן היה שמש וטיפה עננים. ואז אימא שלי התקשרה! סיפרה שסבא מרגיש יותר טוב והם מחכים כבר שיבואו לקחת אותו חזרה לבית אבות! זה היה כזה משמח! סיפרתי לה על מזג האוויר ואחרי שעה כבר ירד כאן מבול! חח צילמתי את התמונה כשזה די נרגע. תהנו.
למחשב הנייד כאן כמובן אין חיבור לאינטרנט אבל ידעתי שאפשר לחבר נוקיה כמו מודם. לצערי זה לא הלך דרך הבלוטוס. אבל לא ויתרתי והורדתי לפלאפון תוכנה שהופכת אותו לנתב. יותר נכון זה נקודת גישה לכל דבר. הכל עבד רק הבעיה שאין כאן קליטה טובה אז זה עבד נורא לאט. גם חיברתי לראשונה את הנגן דרך חיבור HDMI לטלויזיית הפלזמה כאן וראינו סרט באחת האיכויות הגבוהות ביותר שקיימות היום. כרגע די נחמד פה. רק הבעיה שהקצין החדש עדיין שותק. ואם זה ימשיך אני אצטרך לקחת את החוק בידיים שלי מה שנקרא.
מה שבטוח אני מת כבר להגיע הביתה. והראש שלי כל הזמן במחשבות על האחת. יש לי תחושה שהמפגש קרב ובא. ואני מתכוון ממש קרוב!
זהו עד כאן. (אני מתקשה לעקוב לפי ימים כמה נשאר לשחרור מהפלאפון אז אני לא כותב)
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה